16/06/2009
בתי עדות המזרח בנורדיה רוב שכונות העוני שנבנו בעיר במהלך שנות העשרים אוכלסו בעולים ממדינות אסיה ואפריקה. שכונת נורדיה היתה שונה מהן מאחר והיתה מאוכלסת ברובה ביוצאי אירופה. אך עפ"י מאמר של גדעון ביגר נורדיה, שכונה שנעלמה, היו בה גם מעט בני עדות המזרח שהעדיפו מרצון לגור יחד ובתיהם התרכזו בצידו המערבי של רחוב פינסקר עד לחומת בית הקברות. בעת הגרלת המגרשים הם "החליפו את הפתקאות שנפלו בגורל עמיתיהם האשכנזים בכדי שיוכלו לחיות יחד". את הצריפים החליפו בתים קטנים עם גגות רעפים. ואת אלה החליפו במהלך השנים בתי קומות. אולם עדיין ניתן לראות (וכנראה לא לאורך זמן) את הבית האחרון שנותר ממקבץ בתים אלה ברחוב טרומפלדור 21 (בתמונה). תוויות: מרכז העיר, נורדיה
| TLV-BKK 16.6.09
15/06/2009
שיכון מורים ופקידי העירייה
 מבנה מגורים שהוקם בתחילת שנות השלושים בסוף רחוב מלצ'ט (בקרבת רחוב ורבורג ושדרות בן ציון) ונקרא לעיתים גם שיכון מופס"ים. ראשי תיבות של מורים, סופרים ופקידים. השיכון נבנה בהשתדלותו של ישראל רייכמן-ושר (בתמונה), נציג סיעת פועלי ציון שמאל במועצת העירייה, מייסד ועד העובדים המאוחד בעירייה ולוחם מעמדי מובהק. בשנת 1948 נבנה שיכון עובדי העירייה "החדש" על אדמות שרונה לשעבר.תוויות: מרכז העיר, פועלים
| TLV-BKK 15.6.09
14/06/2009
שכונת רחל 1933 היתה שנת שיא בבנייה בתל אביב. בזאת אחר זאת קמו שכונות אשר לא הספיקו לייצר הווי וחיי קהילה עצמאיים והפכו מיד לחלק מהגוש המבונה במרכז העיר. כאלה היו השכונות מסביב ל כיכר מסריק. כך, מצפון לשכונת שכנים ב', בין הרחובות נצח ישראל ופרישמן, נבנתה שכונת רחל, במקום פרדס ערבי שהיה במקום. בתמונה: בתי השכונה ברחוב נצח ישראל אשר נבנו בשנות השלושים. תוויות: כיכר מסריק, מרכז העיר
| TLV-BKK 14.6.09
שכונת יעקב נקראה ע"ש יעקב פלדמן (בתמונה הראשונה, עומד משמאל), איש השומר, אשר נהרג בסג'רה (אילניה) בגליל בשנת 1913. ונבנתה ב-1933 על כרם גדול יחסית (שישים ושישה דונם) בין הרחובות זמנהוף, שלמה המלך (המתועד בשיר מתוך האלבום המקסים שירי סשה ארגוב עם עדנה גורן וקובי רכט)  ופרישמן. במרכז השכונה, רחוב שטנד, ע"ש אדולף שטנד, מראשי התנועה הציונית בגליציה, חבר פרלמנט ועורך עיתונים יהודיים בפולין. בבניין, בפינת שלמה המלך וזמנהוף פעל בית הספר היסודי שלמה המלך. במלחמת ששת הימים פגע בשכונה (ברחוב רייך 5) הפגז היחיד שנפל בעיר. הפגז נורה מגבעות קלקיליה על ידי תותח לונג-טום ירדני שנלקח שלל והוצב אחרי המלחמה בשדרות רוטשילד, מול בית ההגנה (בית אליהו גולומב). בפינת רייך ו כיכר מסריק פעל במשך שנים רבות המוסד לביטוח לאומי. תוויות: כיכר מסריק, מרכז העיר
| TLV-BKK 14.6.09
שכונת שלמה שכונה של רחוב אחד - זמנהוף (בקטע שבין המלך ג'ורג' ושלמה המלך) הנקרא על שם הדוקטור הפולני, יוצר שפת האספרנטו. נבנתה ב-1933 בסגנון הבנייה הבינלאומי ומיד נבלעה בתוך הגוש הבנוי של מרכז העיר. את חנות האופנה היוקרתית של משפחת שניידמן בפינת המלך ג'ורג' וזמנהוף, הכי חו"ל במושגי שנות השבעים, החליף עוד סניף של AM-PM (בתמונה). ובמקום בו היתה חנות החזיות של אביבה, פועל כבר שנים קפה ג'ורג'יה - מהמשובחים בבתי הקפה השכונתיים בעיר. בית האופנה האליטיסטי של שניידמן מוזכר באחד המערכונים של שייקה אופיר (מגדולי הקומיקאים בישראל, אשר התגורר בסביבה) המשחק מנהל בית ספר לגנבים ועורך שיחה עם אביו של אחד מהתלמידים: "מר שמש, להיכנס למשביר לצרכן ולגנוב כמה דברים זה חוכמה קטנה... תראה את חברו לכיתה - נכנס לחנות הבגדים של שניידמן, יצא עם שתי חליפות, שילם שישים לירות בשטר של מאה לא שלו ועוד קיבל עודף - זה גנב!" תוויות: כיכר מסריק, מרכז העיר
| TLV-BKK 14.6.09
29/05/2009
 בתי נאסטיסין, הבתים המשותפים
המתהלך ברחוב ביל"ו במרכז העיר ומתבונן בבתיו, שואל את עצמו להיכן נעלמו הבתים שבין בית מספר 18 לבית מספר 28 (בתמונה הראשונה). אז הנה הסיפור. בשנת 1914 רכש נסטיסין, יהודי שהגיע מסיביר, את פרדסו של הערבי זריפה ובשנת 1925, בנה את  הקוטג'ים הראשונים של תל אביב אשר תוכננו על ידי האדריכל נ' צוקרמן. אלה היו בתי Townhouse דו קומתיים בסגנון אנגלי המחוברים זה לזה בקיר משותף ולכן נקראו: הבתים המשותפים. בזמן בנייתם היו בתים אלה בנקודה הכי מזרחית בעיר ובינם לבין מושבת הטמפלרים שרונה השתרעו שטחים פתוחים. עם השנים, גבר הלחץ הנדל"ני בסביבה ובשנות השבעים נהרסו חלק מהם לטובת בניית בתי קומות משותפים (בתים מס' 16,18) במקום.  ליד הבתים המשותפים, מאחורי בית הספר הדתי ביל"ו (כיום ישיבה תיכונית בר אילן) פעל בשנות החמישים והשישים בית הספר הדתי תיכון עירוני ח'. מבנה בית הספר שימש במקביל גם את תיכון הערב גבע. כאן, בימי טרום מדינה, פעל הסניף של ברית החשמונאים (סמל התמונה באיור), תנועת נוער ז'בוטינסקאית חרדית אשר פעיליה (אחד מהם הוא הרב שאר ישוב הכהן, רב העיר חיפה) לחמו במסגרות האצ"ל והלח"י. סיסמת התנועה היתה לה' הישועה ומטרתה, חידוש מלכות ישראל בארצו. ברית החשמונאים "הוצנעה" לאחר קום המדינה. שלטון מפא"י העדיף לשכתב את ההיסטוריה, ולהשכיח את קיומה של תנועה חרדית לאומית אקטיויסטית שפעלה באגף הימני של המפה. הספר ברית החשמונאים – במאבק לחרות ישראל מאת דר' שאול אבישי (הוצאת ראובן מס 2007) הינו מקור להכרות עם התנועה ורעיונותיה.  תוויות: מרכז העיר
| TLV-BKK 29.5.09
 שיכון מפ''ם
שיכון מפלגתי אשר נבנה בשנות החמישים עבור חברי מפלגת הפועלים המאוחדת, בכתובת רחוב הגשר 49 (כיום, רחוב יצחק שדה, ע"ש מפקד הפלמ"ח אשר היה חבר מפ"ם), צפונית ליד אליהו. תוויות: יד אליהו, מזרח העיר, מפלגות, פועלים
| TLV-BKK 29.5.09
 שיכון עובדי העירייה
נבנה על אדמות שרונה לשעבר במהלך מלחמת העצמאות. במקום נבנו 108 דירות במספר בתי קומות. זה היה אחד משיכוני מגורים של ההסתדרות שנבנו בקצה רחוב ארלוזרוב, קרוב לדרך נמיר של היום, לצד שיכון נועם ושיכון עובדי המדינה. בתמונה: הזמנה מחודש אפריל 1948 לטכס הנחת אבן הפינה לבתי השיכון ותמונות מעבודה באתר הבניה (מתוך אוסף העיר הנגלית לעין).
תוויות: הצפון החדש
| TLV-BKK 29.5.09
 מתחם הנפט
בשנות המנדט הבריטי התפתח בצידה המזרחי של דרך מנחם בגין (דרך פתח תקווה לשעבר) מתחם מסחרי ובו מאגרי דלק של חברות הנפט הגדולות ובראשן, חברת של - ענקית האנרגיה הבינלאומית. המתחם נהנה מגישה נוחה לשאר חלקי הארץ באמצעות דרך פתח תקווה ובאמצעות מסילת הברזל הצמודה אליו. והמשיך לשמש את חברות האנרגיה עד שנות השבעים. מאוחר יותר, נבנו על הקרקע היקרה מגדלי משרדים מודרנים אליהם יצטרפו מגדלים נוספים בעתיד עם פינוי מתחם חסן ערפה ובניית קו הרכבת הקלה. בשנת 1997 נבנו במקום מגדלי אביב (בית אמות ביטוח) בתכנון האדריכל ישראל גודוביץ' - גוש בנוי מודרני בו כלולים שלושה מבנים.  מעין הומאז' לקרל רובין, מתכנן בית הדר שנבנה שישים שנה קודם בפינה הנגדית של צומת הנפט (הצטלבות דרך פתח תקווה ורחוב הרכבת). כזיכרון לימים ההם, נחנך ב-2005 בפתחו של רחוב החרושת (כיום: רחוב דוד חכמי) המוביל לשכונת הרכבת, מגדל סונול - מבנה משרדים מודרני בן 23 קומות, בו משולבת תחנת דלק בקומת הכניסה. בית הספר לאמנות קמרה אובסקורה פועל כבר שנים רבות בתחילת  רחוב ריב"ל הסמוך. בתמונה הראשונה משנת 1956, רכבת שיצאה מתחנת הרכבת יהודה הלוי תל אביב, חוצה את צומת הנפט כאשר ברקע נראה מתחם הנפט המוקף חומה. בתמונה השניה (צילום מתחילת שנות הארבעים, כפי הנראה), מבנה החברה הארץ ישראלית לקירור והספקה, בסמוך לצומת הנפט. תוויות: המזרח הישן, תעסוקה
| TLV-BKK 29.5.09
08/04/2009
שכונת יהודה שכונה מסחרית ברובה שנבנתה צפונית מזרחית לתחנת הכוח (מודל פארם) ולרמת  השרון (שכונת החשמל), בקרבת תחנת הרכבת, צומת הנפט (דרך פתח תקווה ורחוב הרכבת) וליד בית הדר (בתמונה הראשונה משנת 1940. צילום אלפונס הימלריך. ובתמונה השניה כיום, מתוך ויקיפדיה העברית) - בית המשרדים הראשון בתל אביב ומהחשובים במבני הסגנון הבינלאומי בעיר, אשר שימש מרכז שלטוני בריטי בשלהי תקופת המנדט (1947-1948). תוויות: המזרח הישן, תעסוקה
| TLV-BKK 8.4.09
שיכון עובדי קופת חולים
כמו סקטורים אחרים בישוב המאורגן, דאג גם ועד העובדים החזק של קופת החולים הכללית (של ההסתדרות) לפתרונות דיור לחבריו. כך נבנה השיכון המיוחס (אז) בין הרחובות הר נבו ויהושע בן נון על קו התפר בין הצפון הישן לבין הכפר הערבי לשעבר - סומייל. השיכון נוהל ע"י אגודה שיתופית הסתדרותית וכולל מספר בתים בני שלוש קומות (על עמודים) סביב שתי חצרות גדולות וירוקות. שיכונים נוספים של עובדי קופת חולים הוקמו בשטח העיר גבעתיים, אשר בגלגול מוניציפלי קודם, היו משוייכים לתל אביב, וכתובתן היתה: המשך רחוב שיינקין. חשוב לציין כי השיכונים שנבנו עבור עובדי קופת החולים לא מהווים דוגמא מייצגת של רעיון השיכון השיתופי באותם הימים, אלא היוו מודל משודרג שיועד מלכתחילה לשיכון אליטות אשכנזיות סוציאליסטיות שהיו מחוברות לעטיני שלטון מפא"י. במבנה סמוך של בי"ס הר נבו לשעבר, פועל כיום בית הספר מצדה (לתלמידים עם ליקויי למידה).
תוויות: הצפון הישן, פועלים
| TLV-BKK 8.4.09
צריפי ניסןשכונת צריפים קטנה שהיתה קיימת בצפון העיר, בין שכונת רסקו ממערב לבין הכפר הערבי ג'מוסין ממזרח. לפי עדות אלכסנדר אבירם אלף (ויזל) אשר שימש כמזכיר השכונה ופעל עבור הש"י (שרות המודיעין של ההגנה), הוקמה השכונה כפתרון מגורים למשוחררי הצבא הבריטי בעקבות לחצם של אלה על ממשלת המנדט ועל עיריית תל אביב. למעשה, צריפי ניסן ( Nissen huts) היה כינוי כללי בריטי למבנים בעלי גג פח מעוגל. צריפי השכונה "נעלמו" עם פיתוח האזור והבנייה המסיבית במהלך שנות החמישים. תוויות: הצפון החדש, צריפים
| TLV-BKK 8.4.09
04/03/2009
שכונת שכנים ב'
במקביל להקמת שכונות הפועלים צמודות הקרקע, קמו בצפון העיר ובמרכזה גם ארבע שכונות שכנים. דיירי שכונות אלה אמנם נעזרו במרכז לשכונות עובדים ההסתדרותי לצורך קבלת אשראי לבנייה משותפת ואף העבירו את קרקעותיהם לבעלות הקרן הקיימת, אולם לא פעלו במסגרת תקנון ההסתדרות ונותרו עצמאיות. לבלוק שבין רחוב נצח ישראל, גדעון, זמנהוף ושד' חן קראו שכנים ב'. במקור היו כל הבתים חד קומתיים קטנים וצנועים (כמו בתמונה). חלקם עם גגות רעפים וחלקם עם גג שטוח. הבית ברחוב נצח ישראל 12 המשמש גן עירוני, הוא שריד יחיד שנותר לבתי המייסדים שהוקמו החל מ-1931. ברוב החצרות היו עצי פרי ולעיתים גם לול תרנגולות מאחור. בגדה הצפונית של רחוב נצח ישראל היה פרדס מוקף חומת אבן בבעלות ערבית. אוכלוסיית השכונה לא היתה הומוגנית ויצגה עולים מארצות שונות: תימן, פרס, רוסיה, מצרים, גרמניה ועוד. ילדי המקום למדו בבית ספר הכרמל (שנקרא כיום גבריאלי הכרמל וחוגג 75 שנים להיווסדו) ברחוב הנביאים. בקומת הקרקע של הבניין (זמנהוף 37) בו פעל במשך עשרות שנים בית הכנסת ישורון (בנוסח אשכנז) פועל כיום סניף תל אביב לגיל הזהב של אגודת המתנדבים יד שרה. בחלק אחר בבניין פועלת ישיבת חזון אליהו של חב"ד. במתחם הסמוך אשר שטחו הוא 1.8 דונם פעלה במשך יותר משבעים שנה (החל מאמצע שנות השלושים) מרפאת זמנהוף המיתולוגית (קופת החולים הכללית של הסתדרות העובדים). לפי התכנית שהוגשה, ישומר אחד מאגפי קופת החולים, כאשר 51 דירות יבנו במקום שני האגפים שיהרסו.
תוויות: כיכר מסריק, מרכז העיר, שכנים
| TLV-BKK 4.3.09
01/03/2009
שכונת רסקו  שכונה קטנה בצפון תל אביב, לצד הרחובות לואי מרשל, אלעזר החורני, אריסטובול ודה האז. בקרבתה נמצאים הקונסרבטוריון העירוני למוסיקה ובית הספר התיכון עירוני י"א. נקראת ע"ש החברה היזמית רסקו מיסודה של הסוכנות היהודית אשר עסקניה היו מזוהים בעיקר עם המפלגה הפרוגרסיבית. ונבנתה עבור המעמד הבינוני. בתמונה: בתי רסקו (אדריכלית: לוטה כהן) לצד רחוב דה האז. ליד השכונה, ברחוב ברנדייס, בקטע שבין הרחובות פנקס ולואי מרשל, נבנו גם שיכון קצינים ושיכון עורכי דין. שכונות רסקו נוספות נבנו בעיר בשכונת התקווה (ליד אצטדיון הכדורגל) בחולון, ועל גבול גבעתיים (על יד גבעת רמב"ם).  תוויות: הצפון החדש, רסקו
| TLV-BKK 1.3.09
28/02/2009
שכונת אפרים (שכנים א') לצד שכונות הפועלים הממוסדות, נבנו בתחילת שנות שלושים גם ארבע שכונות שכנים שהיו לא הסתדרותיות. הראשונה שבהן נודעה אז בשם שכונת אפרים ורחובותיה נקראו ע"ש אתרי גבורה יהודית מהעבר וההווה של אז. לפי עדות הגב' שושנה אולשטיין: "בשנת 1930 נוסדה שכונת אפרים שהיתה שכונה של פועלים ובעלי מקצועות חופשיים על שם אפרים (בתמונה, מתוך ויקיפדיה העברית ואחיה של חנה צ'יזיק, מנהלת משק הפועלות הסמוך), חלל מאורעות 1929 בחולדה. השכונה נמשכת מבית חנה מערבה בין הרחובות ארלוזורוב בצפון, שד' בן גוריון (קק"ל לשעבר) במזרח ודיזנגוף במערב וכלולים בה הרחובות: באר טוביה, מצדה, גוש חלב וחולדה. כך הונצח גם האח". שרה, אחות נוספת של אפרים צ'יזיק, נפלה בתל-חי יחד עם יוסף טרומפלדור. ילדי השכונה למדו בביה"ס העממי נס ציונה שברחוב גרץ. מאוחר יותר עבר בית הספר (ששמו שונה בינתיים לגרץ) למבנה חדש לצד רחוב אדם הכהן, על אדמת משק הפועלות לשעבר. החל משנת 1929 ועד אמצע שנות השבעים פעל בשכונה (ברח' חולדה) בית העסק לחומרי בניין של אליעזר רוטנברג, שהיה מוביל את מרכולתו ע"ג עגלות סוסים לאתרי הבנייה של השכונות החדשות בצפון העיר. בשנת 1935 הוחל בבניית בית המהנדס (באיור) בפינה הצפון מערבית של השכונה. בשלהי תקופת כהונתו כראש עירייה ניסה שלמה להט (צ'יץ') לפנות את המבנה אשר פגה תקופת חכירתו ולהקים במקומו גינה ציבורית. אולם הנסיון לא צלח לצ'יץ' והבניין משמש את ארגוני המהנדסים והאדריכלים גם כיום. מדרום לשכונה פעל במשך שנים בנק הלוואה וחסכון (ברחוב דיזינגוף פינת שדרות בן גוריון. נרכש מאוחר יותר ע"י בנק לאומי). בשנת 1967 בוצעה במקום פריצה נועזת ומתוחכמת ע"י נעמן דילר. שוד בנק שנחרט על דפי ההסטוריה הפלילית של העיר. תוויות: הצפון הישן, משק הפועלות, שכנים
| TLV-BKK 28.2.09
07/01/2009
תוויות: כרם התימנים, מנשייה, מרכז העיר, ערבים, צריפים
| TLV-BKK 7.1.09
02/01/2009
מאה שערים
זאת לא טעות. יש בתל אביב שכונה כזאת (למרות השם שנשכח) והיא בכלל לא חרדית. הוקמה בסוף שנות העשרים, כטריז בין כרם התימנים , שכונת קרטון וחלקה הצפוני של מנשייה ממזרח , לחוף הים במערב . כיום אזור הרחובות הרב אהרונסון (רחוב אהבת ציון במקור), זרובבל, עזרא , נחמיה ודניאל. כאשר הרחוב הראשי של השכונה נקרא מאה שערים ושמו שונה אחר כך לרחוב הכובשים , ע "ש כובשי מנשייה ומשחררי יפו . כמו גם תושבי השכונות הסמוכות , סבלו תושבי מאה שערים רבות משכנותה של מנשייה , בה התמקמו כוחות ערבים שנהנו מתמיכת האו כלוסייה המקומית ומהגנת הכוחות הבריטים במקום. הצליפות וההתנכלויות לתושבי מאה שערים ושכונות הספר האחרות, הביאו לנטישת קו התפר ולהצפת תל אביב באלפי פליטים יהודים שנמלטו מקו האש. בטרם מדינה למדו ילדי השכונה בבי "ס ירקון (הירקון 21). במקומו נבנה כעת מגדל היוקרה SEA ONE (בתמונת הדמייה - תשבי רוזיו אדריכלים ) ומאוחר יותר למדו גם בבי "ס הכובשים במקומו ניצב היום מלון דיויד אינ טרקונטיננטל. כמו רוב שכונות קו התפר לשעבר, נותרה שכונה זאת בעליבותה במשך שנים, כשמלח הים מכרסם את קירות בתיה הישנים. אלא שמיקומה המרכזי וחוף הים הצמוד לה עשו את שלהם ומתחילת שנות התשעים נבנו לא מעט בתים חדשים בשכונה, ובהם גם מגדלי מגורים על קו טיילת החוף. תוויות: כרם התימנים, מנשייה, קו החוף
| TLV-BKK 2.1.09
גאולה
נבנתה על ידי גאולה, החברה לגאולת קרקעות שיזמה את הקמתה כבר בשנות העשרים, פיתחה את הקרקע ומכרה חלקות למתיישבים. באזור הרחובות הרב קוק (רחוב הים לשעבר), יונה הנביא, גאולה והירקון. המבנים החשובים בשכונה הם גימנסיה גאולה למסחר (גאולה 30, במבנה המשמש את בית הספר אורט. צילום: אברהם סוסקין) בה למד בשנות השלושים נשיא המדינה שמעון פרס, משטרת אפ"ק לשעבר (יונה הנביא 13, במבנה מסוגנן המשמש כיום למגורים), יונה הנביא 6 (מבנה אקלקטי ששימש בין השאר כמעונו הראשון של מועדון בארבי לפני שזה נדד לרחוב סלמה ואח"כ לאבו כביר). ביתו של המוסיקאי יואל אנגל (בתמונה) ברחוב הרב קוק 35 ומלון סבוי בגאולה 5 (פרסום המלון המצורף כאן  הוא מראשית שנות הארבעים) אשר חוליית מחבלים השתלטה עליו בשנת 1975 באחד מהלילות היותר קשים שעברו על תל אביב. בשכונה גר (גאולה 12) במשך שנים רבות המנהיג הקומוניסטי (והבובה הסובייטית) ח"כ מאיר וילנר. ובמעלה הרחוב היה נסיון התנקשות בחייו (אוקטובר 1967) על רקע פוליטי. בפינת הרחובות האר"י וגאולה פעל במהלך שנות השישים חינגא בר של יעקב (קובא) לוין. לבר  שמור מקום בהסטוריה העירונית כחלוץ מופעי הסטריפטיז בעיר. ומאחר ומופעי עירום נשיים היו אסורים בחוק, הסטריפטיזאית הראשונה שהופיעה בחינגא בר היתה טרנסקסואלית - צרפתי שהפך צרפתיה. כך שנחשבה לגבר מבחינת החוק. בעשור האחרון הפכה השכונה (כמו גם שכונת מאה שערים לשעבר מדרום) ליעד נדל"ן אטרקטיוי ומגדלי מגורים יוקרתיים ממשיכים להיבנות על קו החוף במקום בתי השכונה המקוריים. אך כבר ב-1913 ניבא ארתור רופין את העתיד לבוא: "אפשר ולא ירחק היום, וכאן ייבנו מלונות גדולים ויווצרו חיים חדשים של מקום מרפא".תוויות: כרם התימנים, קו החוף
| TLV-BKK 2.1.09
01/01/2009
צריפי פלורנטין 
שכונה קטנה מערבית לרחוב אברבנל שהפכה עם השנים למרכז נגריות, מסגריות ומלאכה. מאחורי בית הכנסת אהבת חסד מסתתרים משעוליה הצרים של השכונה (המשור, צריפין וחצרים) שאינם רחבים דיים למעבר כלי רכב. כבר יותר מעשור שבמבנה בפינת המחוגה והנגרים פועלים מועדונים (המחוגה, קוסמונאוט, סלואו משה) המצטיינים במוסיקת אוף מיינסטרים איכותית. ממערב לו, בית סדנאות האמנים (בית הספר דרויאנוב לשעבר) והגינה הצמודה אליו. תכנית עירונית עתידית מייעדת את שטח צריפי פלורנטין לקרייה ציבורית גדולה שתשרת את תושבי פלורנטין, כמו גם את תושבי המתחמים החדשים שייבנו. בצמוד לשכונה הקטנה מצד דרום (בין הרחובות מעון, אברבנל וסלמה) מקודמת תכנית לבניית 290 יחידות דיור. וצפונית לשכונה מקודמת (על אף התנגדויות התושבים) תכנית מרכז החרש והאמן.
תוויות: פלורנטין, צריפים, תעסוקה
| TLV-BKK 1.1.09
מעונות הפרוגרסיביםבתים דו משפחתים שנבנו עבור חברי המפלגה הפרוגרסיבית (שהפכה מאוחר יותר לליברלים העצמאיים ) , בחלקה המערבי של שכונת ישג "ב . תוויות: מפלגות, עבר הירקון, פרוגרסיבים
| TLV-BKK 1.1.09
31/12/2008
שכונת אשכנזי סחרוב
שכונה חקלאית קטנה ותמימה שהפכה אחרי שנים לעוד מקום שלא נעים להסתובב בו לבד בלילה. הוקמה על ידי ישראל סחרוב ושמואל אשכנזי החל מסוף שנות העשרים של המאה הקודמת. כמו בנווה שאנן הסמוכה, גם שכונת אשכנזי סחרוב נבנתה  על אדמת פרדסים אשר עצי דקל גבוהים גדלו בינהם. חלק מהדקלים עודם ניצבים בין בתי המלאכה ובתי הדירות המפוייחים (בתמונה הראשונה). רחובות השכונה נבנו כהמשך לתכנית המנורה של נווה שאנן, לבד מרחוב אחד (רחוב פין) ששימש לפנים דרך גישה לבית האבן של משפחת נבולסי (בפינת הרחובות ארלנגר ובני ברק, מסומן במפה משנת 1927. צפונית לו בתי השכונה הראשונים), בית באר ערבי מהמאה ה-19 אשר סיפק מים לפרדס שהיה במקום. במקביל להקמת השכונה, נבנו באותם השנים גם האזורים הסמוכים לה: שכונת גבעת מרקו ומתחם יריד המזרח הקרוב (דרומית-מזרחית וצפונית-מערבית לשכונה, בהתאמה). בתחילת שנות הארבעים, עם הקמת התחנה המרכזית, איבדה השכונה את אופייה תוך שתחנות אוטובוסים תופסות אט אט את רחובותיה. כיום משמשת השכונה בעירבוביה אזור תעסוקה (כמו דפוס הרוטציה המודרני של משפחת מוזס ברחוב ההגר"א), מרכז לשירותי סקס זולים ובית למהגרי עבודה מארצות העולם השלישי. תוויות: המזרח הישן, נווה שאנן, תעסוקה
| TLV-BKK 31.12.08
30/12/2008
סכ'נת חאמד (דנאייטה)
שכונה ערבית קטנה צפונית מאבו כביר ולצד גבעת הרצל. הוקמה באמצע המאה ה-19 על ידי מהגרים מצרים ונקראה לעיתים גם סכ'נת אל דנאייטה. במקום נותרו עדיין מספר בתים מהכפר (בתמונה הראשונה). עוד בטרם מדינה התמקמו בשכונה זאת בתי מלאכה בבעלות יהודית. בסמוך לשכונה מצד צפון (דרך שלמה 60 כיום) עומד בניין גדול ששימש טרם הקמת המדינה את המשביר המרכזי (זרוע של הסתדרות העובדים הכללית לאספקה סיטונאית). כאן התמקמה בסוף 1993 נישה – חלוצת חנויות העיצוב בדרום העיר. תוויות: אבו כביר, דרום העיר, ערבים, תעסוקה
| TLV-BKK 30.12.08
מרכז וולובלסקי 
אזור של כמאתיים סדנאות ובתי מלאכה קטנים, מערבית משכונת פלורנטין ומדרום לרחוב אילת. נבנה בשנת 1933 על אדמת פרדס שנרכשה ממשפחת אבו חדרה הערבית (בית הבאר ברחוב אילת נ שאר בבעלות משפחת אבו חדרה עד לשנת 1948 ומיועד לשימור). המרכז נקרא ע"ש יוזם ובונה המתחם שלום וולובלסקי. בשנים האחרונות מקדמת חברת מרכז החרש והאומן בע"מ תכנית פינוי-בינוי להקמת שכונת מגורים חדשה. החברה מאגדת את בעלי הנכסים ובתי המלאכה במקום והתכנית שיזמה (בתכנון האדריכל רמי גיל) זוכה להתנגדות רבה מצד תושבי שכונת פלורנטין הסמוכה. ממערב למרכז וולובלסקי, ליד צומת הרחובות אילת ואליפלט, היה מגרש הדקלים – ביתה של קבוצת הכדורגל מכבי ת"א בשנות העשרים, עד שעברה לשחק באיצטדיון המכביה באזור שפך הירקון. בתמונות נראים חשבון משנת 1948 על שכירת מחסן במקום וכתבה משנת 1947בעיתון הד המלאכה על מרכז וולובלסקי (שניהם מתוך אוסף משפחת האוזר).
תוויות: פלורנטין, תעסוקה
| TLV-BKK 30.12.08
26/11/2008
שיכון הפועל המזרחי ברחוב מסלנט בתי שיכון שנבנו ע "י חברת משכנות של התאחדות הפועל המזרחי לצד רחוב ישראל מסלנט ורחוב שח "ל ממזרח לשכונת שפירא ובצמידות לבית הספר "בר יוחאי " (כיום , מרכז קהילתי שפירא ). השכונה נבנתה בשנות החמישים על אדמת פרדס . רחוב שח "ל הסמוך נקרא ע "ש שמואל חיים לנדאו , ממייסדי הפועל המזרחי . והגינה הסמוכה שהוקמה בשנים האחרונות נקראית ע "ש סוניה שפירא , אשתו של מאיר געצל , מייסד שכונת שפירא . השכונה בנוייה על רכס המשקיף מזרחה על כל גוש דן . שיכונים נוספים בתל אביב של התאחדות הפועל המזרחי נבנו בצפון העיר ברחוב אבן גבירול וברחוב הגשר (רחוב יצחק שדה כיום ). תוויות: הפועל המזרחי, מפלגות, שפירא
| TLV-BKK 26.11.08
24/11/2008
תל ברוך צפון 
על אדמות מחנה צבאי ישן שפונה, החלה בסוף שנות התשעים להיבנות שכונת תל ברוך צפון (בתמונה, מתוך אתר השכונה). מרבית תושבי השכונה גרים בבתים משותפים (עד שמונה קומות) ומיעוטם, בבתים פרטיים. השכונה עלתה לכותרות עם התחלת הבנייה בנווה גן הסמוכה (המהווה המשך צפוני של השכונה, אך שייכת מוניציפלית לרמת השרון) והחלטת עיריית תל אביב לחסום את הרחוב המחבר בינהן, בעקבות התנגדות ועד השכונה למעבר רכבי תושבי נווה גן דרכה בדרכם למרכז תל אביב. ילדי השכונה לומדים בבית הספר נעמי שמר. תוויות: עבר הירקון
| TLV-BKK 24.11.08
שיכון עולי סין
שכונת וילות יוקרתית מדרום לשכונת ישג"ב ובקרבת שיכון דן, נבנתה בראשיתה ע"י עולים יוצאי שנגחיי (סין), כמו גם על ידי עולים יוצאי הודו ויוגוסלביה. בית הכנסת האשכנזי של יוצאי שנגחאי פועל ברח' הגולן 31.
תוויות: עבר הירקון
| TLV-BKK 24.11.08
09/10/2008
רמת ישראל (שיכון פליטי הספר)
שכונה במזרח תל אביב קרוב לשכונת גבעת רמב"ם וגבול העיר גבעתיים. תחומה בין צירי תנועה מרכזיים: דרך השלום ודרך משה דיין. השכונה בנוייה בעיקר מבתים דו משפחתיים על מגרשים קטנים ולאורך סמטאות ומשעולים צרים. לצד הבתים הפרטיים, יש בשכונה גם שיכוני רכבת. בעיקר לאורך דרך משה דיין. השכונה הוקמה בשנת 1948 על מנת לספק פתרונות דיור לתושבים יהודים שנאלצו לעזוב את בתיהם בשכונות מנשייה, מחנה יוסף, נווה שלום ואחרות עקב הקרבות על קו התפר עם יפו הערבית. על שמם נקרא הציר הראשי בשכונה, רחוב פליטי הספר. רוב תושבי השכונה היו ממוצא מזרחי והמקום סומן עד שנות השמונים כשכונת מצוקה. בעשור הראשון לקיומה נקרא המקום: שיכון פליטי הספר. אך השם שונה לרמת ישראל לאחר מותו (1959) של ישראל רוקח (בתמונה), מי שיזם את הקמת השכונה כראש עירייה ואחר כך גם שימש שר פנים בממשלות ישראל. על שמו קרויות שדרות רוקח מעבר לירקון. בית הספר בלוך בשכונת בצרון משרת גם את ילדי השכונה. קודם להקמתו, למדו ילדי בצרון ורמת ישראל בבית הספר אילון בנחלת יצחק. נדידת מרכז העיר מזרחה אל ציר נתיבי אילון והחיפוש אחר בית פרטי וחלקת אדמה קטנה, הביא החל מתחילת שנות התשעים לשינוי דמוגרפי במקום. לשכונה החלו להגיע משפחות משכבות סוציו אקונומיות גבוהות יותר והבתים הדו משפחתיים שופצו או נבנו מחדש והפכו למבוקשים ביותר.  תוויות: מזרח העיר
| TLV-BKK 9.10.08
07/09/2008
שכונת הקצינים הבריטים 
גם תל אביבים ותיקים אינם מכירים בדרך כלל את השכונה הכי דרומית בעיר, הנושקת לגלי הים התיכון ולקו הגבול עם בת ים. ראשיתה של השכונה בשנים 1945-1946 כאשר הוקמה על ידי חברת הבנייה הפלסטינית ריאד (Sharekit Abnyet Al Reiad) לשמש בית לקצינים בכירים בשרות ממשלת המנדט הבריטי. בתי השכונה הם בדרך כלל דו משפחתים ונבנו על מגרשים של רבע דונם לאורך הרחובות בת ים, יוטבת וזכרון קדושים. ניתוקה של השכונה, נדירות הבתים המוצעים למכירה והנוף הפתוח לים הפך את בתיה הפרטיים למבוקשים ביותר. בקצה רחוב זכרון קדושים, בבית הנמצא בקו הראשון לים גר בשנותיו האחרונות יצחק שדה (בתמונה השניה). ובו מתגורר כיום יורם שדה, בנו של מייסד הפלמ"ח ומפקדו הראשון. בכניסה לשכונה, בפינת הרחובות יפת וזכרון קדושים הוחל בהקמת המסגד הלבן (מסג'יד אל אביאד, בתמונה האחרונה) או מסגד האיחוד הערבי בשמו האחר. אלה שבנייתו הופסקה במהלך מלחמת העצמאות, ולאחר מכן, הפך המקום לבית הכנסת "זכרון קדושים" (בתמונה האחרונה). בתי השכונה נתחמים מצפון על ידי מתחם בתי קברות (יווני אורתודוכסי, יווני קתולי, לטיני, ארמני ומוסלמי). בקרבת מקום, פעלה בשנים שלפני קום המדינה תחנת רדיו המזרח הקרוב Near East Radio Station. תוויות: יפו
| TLV-BKK 7.9.08
02/09/2008
גבעת מרקו
עם התרחבותה של שכונת נווה שאנן נרכשו אדמות אבול ג'יבן עליהן נבנתה השכונה החדשה בשנות השלושים על גבעה לצידי הדרך העולה מצומת המסגר -לה גוארדיה (הרחובות ראש פינה, איילת השחר, ההגר”א). בשנים 1934-36 הוקמו על הגבעה כמה מהבתים המרשימים בעיר שנבנו לפי אדריכלות הסגנון הבינלאומי: בית שרנו (ראש פינה 26), בית קלמרו (ראש פינה 25) ובית שלם (ראש פינה 28). עקב הטופוגרפייה של הגבעה, נבנו שלושת הבתים (כמו גם בתים אחרים בשכונה) על "במה" המוגבהת ממפלס הרחוב. הבתים במצב קשה והעובדה שהשכונה כלואה בין תחנת האוטובוסים המרכזית לבין רצועת התעשייה שהתפתחה לאורך רחובות המסגר, החרש והרכבת, הביאו לדעיכתה האיטית וכיום מתגוררת בה בעיקר אוכלוסיית עובדים זרים. בפאתי השכונה (בפינת הרחובות אייגר וראש פינה) נולד בשנת 1943 חנוך לוין ז"ל. מהחשובים שבמחזאי ישראל. לוין למד בית-הספר הממלכתי -דתי "יעבץ" בשכונת נוה שאנן (רחוב נוה שאנן 12,) שפעל עד מלחמת ששת הימים. בקצה הצפון מזרחי של השכונה (לבנדה 56) בצמוד לחומת הרכבת שעברה כאן בדרך לירושלים, נבנה בית שמעון לוי (בתמונה, מתוך ויקיפדיה העברית), הידוע יותר בכינוי בית האניה. שמעון לוי קיבל אישור לבנות בית בן שלוש קומות, אך שנה אחר כך הוגשה נגדו תביעה על שבנה שש קומות. משום גובהו הרב שימש גג הבית תצפית לאנשי ההגנה. לפי דן יהב בספרו תל אביב-יפו עיר החלומות, הערבים נהגו לפרסם את תמונת הבית בכרזות תעמולה המסבירות את "שאיפות ההשתלטות של היהודים הבונים מבצרי ענק". 
תוויות: המזרח הישן, נווה שאנן
| TLV-BKK 2.9.08
06/08/2008
שכונת כרמיה 
שכונה קטנה באזור ברחובות גורדון, רופין וארנון, צפונית לשכונת תל נורדאו, ובסמוך לחוף הים. הוקמה בהשתדלות גואל האדמות יהודה פנץ. כרמיה נקראה על שום כרמי השקדים שהיו באזור טרם בניית הבתים. שם השכונה אינו מוכר לתושבי העיר, אך השתמר ברחוב הכרם שבשכונה. בקומת הקרקע בבית ברחוב ארנון 15 גרה המשוררת לאה גולדברג (בתמונה הראשונה) עם אימה ועל השכונה כתבה את ספר הילדים ידידי מרחוב ארנון. תבנית השכונה עוצבה במסגרת תכנית גדס ובסביבתה נמצאים מהחשובים בבתי הסגנון הבינלאומי בעיר. בית קרייתי (אדריכל שמואל מיסטצקין, 1938 ) ברחוב רופין 12-14. ובית זלטופולסקי ברחוב גורדון 9 (בתמונה השניה, מתוך ויקיפדיה העברית) שנבנה ב-1935 בתכנון דב כרמי. בבניין זה התגורר גם השר והמשורר גד יעקבי ז"ל. בין רחוב ארנון לרחוב גורדון נמצא גן ע"ש החייל ערן ויכסלבאום ז"ל, שגדל בשכונה ונהרג עם חבריו לסיירת מטכ"ל באסון צאלים ב' בשנת 1992. בקרבת הגן (גורדון 3) פעלה במשך שנים מערכת העתון האנטי ממסדי העולם הזה.
תוויות: הצפון הישן
| TLV-BKK 6.8.08
05/08/2008
גבעת ראשון לציון (“הגבעה") וכיכר לוינסקי 
שכונת צריפים לשעבר שנבנתה ב-1929 על ידי יהודים יוצאי תימן. "הגבעה" נבנתה בשוליה של שכונת נווה שאנן. במרוצת השנים פינו הצריפים את מקומם לבתים קטנים בעלי גגות רעפים, הנראים היטב מחלונות האוטובוסים העוברים מעל הויאדוקט, בדרכם לתחנה המרכזית החדשה. לבתי השכונה אין טאבו וכל שטח השכונה רשום באמצעות אגודה שמושבה בירושלים. את התושבים המקוריים החליפו בעשור האחרון עובדים זרים, בעיקר מהפיליפינים. בית הכנסת של השכונה "שערי ציון" (בתמונה השניה) עדיין פעיל והכניסה אליו היא מרחוב לוינסקי. בית כנסת נוסף בנוסח תימן, "מגדל עוז" פועל בקומת קרקע של מגדל המים ברחוב ראשון לציון 13. בפאתי השכונה, בצומת הרחובות לוינסקי ויסוד המעלה, פועלת בשנים האחרונות הישיבה החילונית בינה במבנה ששימש בעבר קופת חולים אזורית. השכונה כולה מיועדת להריסה במסגרת כיכר לוינסקי - פרוייקט פינוי בינוי המנוהל על ידי חברת עמיגור (הדמייה של הפרוייקט בתמונה השלישית). במסגרת פרוייקט זה מתוכננים להיבנות סביב כיכר גדולה שני גורדי שחקים בני שלושים וארבע קומות ולצידם, מבני מגורים בגובה של שש קומות. תוויות: נווה שאנן, צריפים
| TLV-BKK 5.8.08
בתי השוקולד וכיכר התזמורת (פרדס ליטוינסקי)
ראשיתו של המקום במגרש שמכר פריץ לאמלה הטמפלרי למשפחת ליטוינסקי, שבין עיסוקיה היו רכש ופיתוח קרקעות כמו תל ליטוינסקי (תל השומר וקו האוטובוס הפרטי מספר 70 שהוליך אליו), הפרדס ליד קיבוץ געש (מרכז הקניות בקיבוץ שפיים ובית הטירה) ועוד. במקום פעלה במשך שנים חווה חקלאית עירונית (המשתלה) ששימשה את תלמידי בתי הספר בעיר. הפרדס היה מערבית לתחילת רחוב איבן גבירול, וחלק משטחו יועד בתכנית גדס להמשך שדרות רוטשילד ולבניית  הכיכר האזרחית ובית העירייה. לצורך זה הופקע חלק גדול מהפרדס בשנת 1933. בית העירייה לא הוקם במקום, אך המתחם הפך לכיכר התרבות של העיר עם הקמתם של בית תיאטרון הבימה (1935-1945), היכל התרבות (1957) ומוזיאון העיר לאמנויות ע"ש כוהנת התמרוקים הלנה רובינשטיין (1959). לצד הכיכר לאורך רחוב הוברמן נבנו בשנת 1958  בתי השוקולד, שנקראו כך מאחר ובתים אלה היו משכנם של משפחות מייסדי בית החרושת לשוקולד עלית. אלה היו בתי הדירות הכי יוקרתיים בעיר באותה התקופה, וגם כיום, שישים שנה אחרי הקמתן, עדיין ניתן להתרשם מגודל הדירות ומסטנדרט הבנייה הגבוה. במקום בית העירייה נבנה בכיכר היכל התרבות, אולם הקונצרטים המרכזי בישראל. מעונה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, ומהמבנים החשובים ביותר באדריכלות הישראלית שלאחר קום המדינה. הכיכר והרחובות סביבה נקראים ע"ש אישים מרכזיים בהסטוריה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית: ברוניסלב הוברמן (מייסד התזמורת) ארתורו טוסקניני (מגדולי מנצחי התזמורות בעולם, אשר ניצח על הקונצרט הראשון של התזמורת ב-1936) וליאונרד ברנשטיין ( אשר ניצח על הקונצרט שחנך את היכל התרבות). במרכז גן יעקב הצמוד לתיאטרון הבימה עומדים שני עצי שיקמה עתיקים, מהימים שלפני הקמת העיר. כיכר התזמורת תפקדה במשך שנים כמגרש חנייה גדול. עיצוב הכיכר מחדש (בתכנון הפסל דני קרוון) לרגל שנת המאה ליסוד תל אביב,הפיכת החניון לתת קרקעי והחזרת הכיכר להולכי הרגל, מדגישה את החשיבות האדריכלית והתרבותית של המקום.
בתמונה הראשונה נראים היכל התרבות ובתי השוקולד. שניהם בתכנונו של חתן פרס ישראל לאדריכלות, דב כרמי. הכיכר ושלד תיאטרון הבימה בזמן בנייתם (2008), נראים בתמונה השניה. בתמונה השלישית, הדמייה של הכיכר. ובתמונה האחרונה, מבט מהכיכר אל פינת הרחובות רוטשילד ומרמורק (צלם: יונס רודולף 1938). תוויות: מרכז העיר
| TLV-BKK 5.8.08
כרם אל דלק 
שכונה קטנה ברחוב עבודת ישראל, ליד פינת הרחובות יפת ושבטי ישראל, והצומת המכונה חאג' כחיל. בשכונה גרים בעיקר מפוני רחוב שישים (רחוב קדם של ימינו) והעירייה מתכננת לפנות אותם (שוב) לטובת פרוייקט מגורים חדש. בקרבת השכונה, נמצא הבית הירוק (בתמונה) שנבנה ב-1934 בסגנון ארט דקו כביתו של שייח עלי (פרדסן וסוחר בדים ידוע ביפו) . שימש שנים רבות בית דין צבאי ובשנים האחרונות משמש בית ספר לילדי האוכלוסיה הערבית.
תוויות: יפו, ערבים
| TLV-BKK 5.8.08
בצרון (עזרה ובצרון)
שכונה במזרח תל אביב עם בתים צמודי קרקע ובתי שיכון בין שדרות ההשכלה ורחוב בצרון. השכונה נבנתה החל משנת 1948 על אדמות המושבה הגרמנית שרונה ונקראת בשם האגודה השיתופית שיזמה את השכונה. במרכז השכונה, בית הספר בלוך (ע"ש ראש העירייה לשעבר. ביה"ס נקרא בעבר: הבונים) המשרת גם את שכונת רמת ישראל. במושגים נדל"נים, נחשבות הסמטאות הצפוניות (הקרובות יותר לדרך השלום) לפחות טובות, בעוד שהבתים הדו משפחתיים בסמטאות הדרומיות, הפכו במרוצת השנים לוילות יוקרתיות.
תוויות: מזרח העיר
| TLV-BKK 5.8.08
חורשת עציון. יפו ג' 
ראשוני גוש עציון התגוררו בבית המנזר הגרמני בכפר עציון (בתמונה משנת 1944) אותו הקימו ב-1928 נזירים ממנזר דורמיציון בירושלים. סיפורה של חורשת עציון מתחיל עם אישור תוכנית החלוקה באו"ם (29 בנובמבר 1947) ותחילת מלחמת האזרחים היהודית ערבית. כשהתגברו הקרבות הוחלט לפנות את הנשים והילדים מכפר עציון אל ירושלים. כל הילדים והנשים למעט אישה אחת שסרבה לעזוב את הכפר, עברו להתגורר במנזר רטיסבון שבירושלים. ב-13 במאי 1948, נפל כפר עציון. רוב הגברים נהרגו בקרב והנשים הפכו באחת לאלמנות. זהו מקרה נדיר של יתמות קולקטיוית שנשתמר מאחר והנשים וילדיהן עברו לבית ערבי בדרומה של יפו, בו התגוררו יחד עד שנת 1960. עם שיחרור גוש עציון ב-1967 חזרו כמה מהם להתגורר בגוש. ראשית החורשה (בתמונה השניה) בנטיעות שקיימו ילדי גוש עציון במקום לזכר אבותיהם. בתחילת שנות השבעים יזמה העירייה את הקמת שכונת יפו ג´ (בתמונה השלישית) בסביבת אתר ילדי כפר עציון. החורשה ובית הכנסת קדושי כפר עציון ברחוב הסמוך (אפלטון 8 ) משמרים את הסיפור האנושי המיוחד. תוויות: יפו
| TLV-BKK 5.8.08
04/08/2008
שכונת מוגרבי
שכונה קטנה צפונית לדרך ההגנה במזרח תל אביב, בין שכונת מכבי החדשה לשכונת יד אליהו ובקרבת שכונת הקווקזים. ממוקמת סביב הרחובות פטריה, החותרים ויציאת אירופה.
תוויות: התקווה, יד אליהו
| TLV-BKK 4.8.08
31/07/2008
בתי הבימה
בחברה הקיבוצית של שנות השלושים נחשב האמן כסוג של טפיל חברתי ואמנות נתפסה כמשהו אנטי יצרני. אך לא כך היו הדברים ברובע הסוציאליסטי החדש של צפון תל אביב שהיה מורכב בעיקר מפוליטרוקים, פרוטקציונרים ומקורבים אחרים למפלגה. בקרבת מעונות עובדים הו"ד (ברחוב פרוג 31-33) נבנו בשנת 1934 בתיהם של חברי קואופרטיב הבימה בתכנון האדריכלית ג'ניה אוורבוך (שזכתה באותה השנה גם בתחרות תכנון כיכר דיזנגוף). בבתי הבימה התגוררו חלק משחקני התיאטרון, בהם חנה רובינא (ממייסדות התיאטרון במוסקווה והגברת הראשונה של התיאטרון העברי) אהרון מסקין, צבי פרידלנדר עם רעייתו חנה הנדלר ואחרים. עוד על המקום ועל חנה רובינא בספר המלכה נסעה באוטובוס - רובינא והבימה מאת כרמית גיא (הוצאת עם עובד, 1995). כיום, המקום הוא חלק מאזור הגלריות של רחוב גורדון, וברחוב פרוג 31 פועלת גלריית שרה קישון.
דרומית לבתי הבימה נבנה בתחילת שנות הארבעים בית צעירות מזרחי - פנימייה ובית ספר המקצועי דתי לבנות שהשתייך לארגון הסתדרות נשות מזרחי. הבניין הגדול (בתמונה הראשונה משנת 1946. צלם: זולטן קרוגר) בנוי בצורת האות רייש על מגרש שנרכש ונתרם  למטרה זאת על ידי יעקב גזונדהייט, גואל אדמות אשר עלה לארץ ב-1923 מדרום אפריקה. בשנים 1977-1993 אירח המבנה את הסמינר למורות תלפיות. בשנים האחרונות היה המבנה נטוש, ושימש מחסה לנרקומנים וחסרי בית. לאחרונה בודקת העירייה מספר רעיונות למבנה הייחודי: מעונות לסטודנטים, אכסניית נוער, או מרכז ללימודי חוץ של אקדמיה הירושלמית לאמנות בצלאל.
בשנות החמישים, עם התרחבות התיאטרון והגדלת מצבת עובדיו, נבנה בצפון החדש של תל אביב בית מגורים עבור עובדי התיאטרון. בית עובדי הבימה "החדש" נמצא ברחוב מרים החשמונאית 9. בתמונה השניה נראה תיאטרון הבימה בשנת 1950 לערך (מתוך "האנציקלופדיה של ישראל בתמונות" 1952).תוויות: הצפון הישן, פועלים
| TLV-BKK 31.7.08
26/06/2008
נווה הדייג (כפר אבו ג'ברה) 
על פי דן יהב בספרו יפו, כלת הים (הוצאת תמוז, 2004), מדובר בכפר דייגים קטן שהוקם בשפך הירקון לפני כמאה וחמישים שנה על ידי פלסטינים מיפו והתקיים עד השנים האחרונות כמתחם צריפים דרומית לחוות הדלק של תחנת הכוח רידינג. מולו, בגדה הדרומית (צפונית למגרש המכביה) ישבה משפחת אבו ג'ברה הבדואית. ראש כפר הדייגים היה ג'ורג' ג'יבלי (אבו מוסא), צאצא לאחת המשפחות הנוצריות הוותיקות ביפו. שותפו לדייג היה שמואל מזרחי (מוסטפא קטואן) שהתגייר לאחר שנשא לאישה את שלומית מזרחי ילידת עדן וסוהרת שעבדה תחת שלטון המנדט הבריטי. ב-1948 נטשו רוב התושבים את המקום, אך ג'ורג' ג'יבלי (שמשפחתו מתגוררת עד היום ביפו) ושמואל מזרחי נותרו במקום. אלי, בנו הבכור של שמואל, הפך לדמות מיתולוגית בקרב דייגי העיר, אנשי הבוהמה ובני נוער שמצאו מקלט במקום. ב-1957 הוא פתח בכפר את מסעדת "נווה הדייג", בה התקיימו ערבי נגינה ושירה. בחורף 1971 טבע אלי והמסעדה עברה לניהולו של ראובן, בנו השני של שמואל. בשנות השמונים והתשעים החלו להתפרסם תכניות אדריכליות למגורי יוקרה ומרכזי מסחר בחצי האי הירקוני ושפך הירקון. והעירייה החלה להתנכל למסעדה ולהרוס צריפים שנבנו לטענתה ללא אישורי בנייה (אשר חלקם נבנה טרם היווסדה של תל אביב). מאוחר יותר, הרימה העירייה סוללת עפר בגובה של שני מטר כדי להסתיר את נוף שפך הירקון ואת הים הנשקף מהמסעדה. כיום, מוקפים הצריפים שנותרו במתקני תחנת הכוח רידינג והמקום נמצא בטיפול בתי המשפט. מעט צפונית מהמקום השתכשכו דורות של צעירים תל אביבים במוצא המים החמים המקררים את טורבינות תחנת הכוח. המקום אף תועד בסרט "בלוז לחופש הגדול" המתאר חבורת צעירים טרם גיוסם בתל אביב של 1970 (תקופת מלחמת ההתשה). תוויות: חצי האי הירקוני, ערבים
| TLV-BKK 26.6.08
נווה דוד (שיכון הקצינים)
שכונת וילות יוקרתית בסמטאות התמר, הרימון, הגפן, הזית והתאנה. לצד רחוב הנרייטה סולד ומאחורי בית החולים איכילוב. נבנתה כשיכון קצינים משוחררים ע"ש האלוף דוד מרכוס (מיקי סטון) שהתחנך באקדמיה הצבאית ווסט-פוינט, לחם במלחמת העולם השניה, פיקד על חזית ירושלים במלחמת העצמאות ונפל בשוגג ליד אבו גוש. על שמו גם רחוב מרכוס ברמת החייל.  תוויות: הצפון החדש
| TLV-BKK 26.6.08
שיכון דרום אפריקה
שיכון דרום אפריקה נבנה בסוף שנות החמישים לצד שדרות סמאטס (על שם יאן כריסטיאן סמאטס, ראש ממשלת דרום אפריקה ותומך נלהב בתנועה הציונית. על שמו נקרא הקיבוץ רמת יוחנן, ליד קרית אתא). שדרות סמאטס הן יחידות מסוגן בעיר מאחר והן רחוב ללא מוצא בשני קצות השדרה והכניסה (והיציאה) היחידה לשיכון בכלי רכב היא מרחוב לואי מרשל החוצה אותן. סמאטס נחשב בעיני רבים כאחד מהרחובות הקסומים והיפים בצפון החדש של תל אביב. בשכונה פועל במשך עשרות שנים בית הכנסת "היכל משה" (אשכנזי). שחקן תיאטרון האוהל וחתן פרס ישראל לתיאטרון מאיר מרגלית ז"ל (שהתפרסם בתפקיד חייו "החייל האמיץ שווייק") התגורר בשדרות סמאטס בבית מספר 12.תוויות: הצפון החדש
| TLV-BKK 26.6.08
23/06/2008
רמת הטייסים
שכונה במזרח תל אביב בין צירי התנועה דרך הטייסים ודרך השלום ובסמיכות לפארק אדית וולפסון. השכונה והדרך הסמוכה אליה נועדו להנציח הטייסים שנפלו במלחמת העצמאות: מתי סוקניק, דוד שפרינצק ומודי אלון. השניים הראשונים נפלו בהגנה על העיר מפני התקפה מצרית מן הים ולזכרם נבנתה אנדרטת הזיכרון בגן העצמאות. דרך הטייסים היתה במשך שנים הכביש הראשי שהוביל לשדה התעופה לוד (כיום נתב"ג) ומכאן נבחר בסופו של דבר השם לכביש. תוויות: מזרח העיר
| TLV-BKK 23.6.08
02/06/2008
צהלון שכונה מעורבת ביפו הנמצאית מערבית לשדרות ירושלים ובסמטאותיה המוריקות, הקרויות ע"ש רבנים, שורות בתים קטנים דו קומתיים עם חצרות צמודות. השכונה נקראית ע"ש יעקב צהלון, רב, סופר ורופא ממשפחה איטלקית מפורסמת של רבנים במאות ה-16-18. בית החולים צהלון בגבולה הצפוני משמש היום  בית חולים סיעודי. מקודם, היה בית החולים הפרטי של דר' פואד איסמעיל דג'אני (בתמונה משנת 1944) בן לאחת המשפחות הנחשבות ביפו, שנבנה בשנת 1933 בסגנון האדריכלות הבינלאומי. לפי הסיפור, טיפל הדוקטור בבני משפחת המלוכה  הבריטית ואלה בתמורה דאגו שיקבל רשיון למוסד הרפואי. בבית החולים היו חמישים מיטות והוא כלל מחלקת יולדות, מחלקת עיניים ומחלקת כירורגיה. דר' דג'אני נקבר בפינה הדרומית בגינת בית החולים. הוילה שלו עומדת עד היום במגרש סמוך ברח' ארליך ובהתערבותו של ראש העירייה לשעבר שלמה להט (צ'יץ') הפכה לבית להרכב המוסיקלי אנסמבל מזרח מערב.  תוויות: יפו
| TLV-BKK 2.6.08
28/05/2008
 שכונת המעביר (שכונת פועלים י"א)
בשנת 1923 החל לפעול בעיר קו האוטובוס הראשון של גלי אביב שמסלולו החל ברחוב יהודה הלוי והסתיים במרכז בעלי מלאכה. בשנת 1928 התאחד ארגון גלי אביב עם קואופרטיב "המעביר" והשירות החדש נקרא גלי המעביר. שכונת הפועלים י"א הוקמה באמצע שנות השלושים עבור חברי הקואופרטיב ונבנתה סביב הרחובות פראג, וילנה ופרנקפורט בבתים פרטים בני קומה אחת (כמו הבית ברחוב פרנקפורט 4, בתמונה השנייה). בנוסף לחברי קואופרטיב התחבורה, השתכנו במקום גם עובדי נמל תל אביב. זאת היתה שכונת פועלים נוספת בצפון העיר וילדיה  למדו בבית החינוך ע"ש גורדון. במהלך הזמן נהרסו או הורחבו רוב הבתים המקוריים. השכונה נבנתה בצמוד למוסך המרכזי החדש של המעביר ברחוב ארלוזרוב (קודם לכן, פעל המוסך ברחוב הגדוד העברי בבניין שנשתמר). במקום מוסך דן הותיק שיהרס מתוכנן להיבנות מגדל יוקרה בן 29 קומות, עם מחירים בשמיים ועם נוף לים (הדמיית המגדל המגלומני בתמונה השלישית).
אגב, שנים מאוחר יותר הקימו חברי הקואופרטיב גם את שכונת יד המעביר מעבר לירקון. ועם המעבר לשם דן שונה גם שם השכונה החדשה לשיכון דן.  תוויות: הצפון הישן, פועלים
| TLV-BKK 28.5.08
27/05/2008
שכונת שפאק
(מחנה דן) 
נקראה על שמו של רוכש הקרקע שחילק אותה למגרשים ומכר אותם. השכונה ממוקמת לצד רחוב יהודה הלוי וברחובות כרמיה וברדיצ'בסקי ונקראה גם מחנה דן. בשכונת שפאק גדל הסופר והמחזאי יגאל מוסינזון (“חסמבה") ובה חי ויצר המשורר אבות ישורון (ברח' ברדיצ'בסקי 8 בתמונה השניה) שגם תיאר אותה בכמה משיריו. ברחוב ביל"ו פינת מרמורק 20 היה בית האינוולידים שנהרס בהתקפה האיטלקית על תל אביב בשנת 1940. בשכונה (רח' ברדיצ'בסקי 9) פועל מוזיאון יוסף באו ובו תערוכה של האנימטור והגרפיקאי החלוצי (1920-2002). בסמוך (בפינת לונץ ויהודה הלוי, בתמונה השלישית) ניתן עדיין לראות את שרידי ברכת המים שהשקתה את הפרדסים טרם הקמת השכונה.   תוויות: מרכז העיר
| TLV-BKK 27.5.08
גבעת אנדרומדה 
ליד המקום בו עמדו מבני הקרנטינה בתקופה העתומנית ובמקום בית הקברות נוצרי, נבנה בשנות התשעים של המאה העשרים מיזם בנייה יוקרתי לצד הרחובות יפת ולואי פסטר שנולד בעקבות עסקת קומבינציה בין הפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית לבין יזם הנדל"ן הקנדי מוריי גולדמן.  נראה כי האינטרס של בני העדה ביפו לא עמד לנגד עיניהם של ראשי הכנסייה וחבל. הפרוייקט הסגור והאקסלוסיבי נושק לכנסייה היוונית אורתודוכסית ולבית הקברות הישן ששימש את הקהילה היהודית ביפו עד תחילת המאה העשרים. בניית הפרוייקט התעכבה עקב קברים שנתגלו במקום. ואתר הבנייה הפך להיות למקום התגוששות בין  היזמים לבין חרדים שהטילו קללת פולסא דנורא על הפרויקט. ראשוני הדיירים נכנסו בסופו של דבר לדירותיהם רק בשנת 2000.
שם הפרוייקט אומץ בעקבות סלע אנדרומדה הנשקף מהמקום. לפי המיתולוגיה היוונית, נאלצו תושבי יפו להקריב את אנדרומדה למפלצת הים על מנת שזו לא תחריב את העיר. לעזרתה של אנדרומדה הקשורה לסלע, בא הגיבור היווני פרסאוס שהציל אותה. חבל שפרסאוס לא התערב מאוחר יותר לטובת תושבי העיר בהתמודדותם מול מפלצת הנדל"ן שהעדיפה מתחם סגור מוקף חומות ומצלמות אבטחה לטובת תושבי הפרוייקט האמידים, על פני מעבר חופשי לכלל האוכלוסיה, כפי שהתחייבו מלכתחילה. במשך שנים לא ראו יזמי הפרוייקט צורך לקיים את התחייבויותיהם לעירייה בגינם קיבלו אישורי הבנייה (בתוכנית הראשונית נכללו ארבעה כניסות לפרוייקט וכן גם רחבה ציבורית המשקיפה אל הים. בפועל, נבנתה רק כניסה אחת בה הוצב שומר). הנושא העסיק רבות את הציבור והתקשורת והמקום כדוגמה לשכונה סגורה (Gated community) ומתנשאת אף זכה לכינוי "אוטיזם אדריכלי". בשנת 2007 בהתערבות בית המשפט הוסדר המעבר החופשי במתחם בסופו של דבר.
בתחילת שנת 2004 הותקפה באכזריות הילית ישורון (מתרגמת, עורכת ובתו של אבות ישורון) בדירתה בגבעת אנדרומדה. התוקף ומניעיו לא התגלו עד היום ולא ברור איך הוא הצליח לחדור למתחם השמור.
תוויות: יפו
| TLV-BKK 27.5.08
סכ'נת אל טורקי 
בית המעצר אבו כביר (או בשמו הרשמי: "בית המעצר תל אביב") והמכון לרפואה משפטית נקראים בטעות אבו כביר. למעשה נמצאים אלה בשטח השכונה הערבית סכ'נת אל טורקי שאת שרידיה אפשר לראות בפינה הצפון מערבית של צומת הרחובות פנחס לבון ודרך בן צבי ולצד סמטא קטנה (רחוב 3383 המסומן בחלק מהמפות). בית הבאר הנראה בתמונה (דרך בן צבי 79) עמד לפנים במרכזו של פרדס לצד שביל שהוביל מאבו כביר אל תל הריש (תל גיבורים היום). לא ברור אם אוכלוסיית המקום היתה מורכבת ממהגרים מצריים, כמו שאר הסכ'נאות באיזור יפו. או שאולי שם המקום מעיד על תושביו התורכים. סברה שמעלה רות קרק בספרה יפו – צמיחתה של עיר 1799-1917. 
תוויות: אבו כביר, ביארה, ערבים
| TLV-BKK 27.5.08
שיכוני חיסכון
בתי שיכוני רכבת ביפו בני שלוש קומות ממערב לשדרות ירושלים בין שדרות הבעש"ט לרחוב בת עין.
בניית שיכונים בהיקף רחב בשנות החמישים והשישים נועדה לספק מענה לגידול העצום באוכלוסיית ישראל בשנים אלו. יפו הנטושה חלקית שימשה כר פעולה נרחב לפעילות ממשלתית זאת. בקרבת השיכונים מתוכננת להיבנות תחנת הרכבת הקלה. תוויות: יפו
| TLV-BKK 27.5.08
26/05/2008
בניני רסקו התקווה בתי שיכון שנבנו על ידי חברת הבניה רסקו מיסודה של הסוכנות היהודית ליד איצטדיון הכדורגל של קבוצת בני יהודה (בתמונה). בשנים האחרונות הפכו חלק מהדירות במקום למעונות סטודנטים הלומדים ב סטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לווינשטיין הפועל בשכונה משנת 1997  תוויות: התקווה, רסקו
| TLV-BKK 26.5.08
24/05/2008
 שכונת פקידי אפ"ק
שכונת פקידי אפ"ק שבתיה בנויים בחצי גורן סביב סמטת שפ"ר, היתה שכונת היוקרה הסגורה הראשונה בתל אביב והוקמה בחלק הצפוני של השטח שכונה מאוחר יותר כרם ישראל, מערבית לאחוזת בית ובקרבת מחנה ישראל (כרם התימנים של ימינו) ובתיה הצפוניים של מנשייה. בשכונת פקידי אפ"ק נבנו בתים פרטיים  שחזיתם משוננת כמעין חומה והיא תוכננה על ידי המהנדס יוסף טישלר (שתיכנן כמעט באותה תקופה גם את שכונת נווה שאנן) וגם זכתה להתייחסות נאה בספרו של דר' ברוך רביד, יוסף טישלר, אדריכל ומתכנן ערים בתל אביב, שיצא לאור לאחרונה בהוצאת מרכז  הבאוהאוס, בפרק "מבוי פקידי אפ"ק". אנגליא-פלשתינא קורפורשיין (או אנגלו-פלשתינה קומפני לפי מקורות אחרים) הוקמה כחברה בריטית לפיננסים וקרקעות, ומשרדה ביפו נפתח ב-1903 בניהולו של זלמן לבונטין. לאחר העברת משרדי אפ"ק לתל אביב, יזמו העובדים את הקמת השכונה הקטנה שנבנתה בסטנדרטים גבוהים ביותר (חדרי שירותים מצופי חרסינה וכו') יחסית לתקופה. עם הקמת המדינה, שימש בנק אנגלו-פלשתינה (לימים בנק לאומי לישראל), כבנק המרכזי שלה עד להקמתו של בנק ישראל. עובדי הבנק כנראה אהבו לגור יחד מאחר ובשנת 1932, יזמו פקידי אפ"ק פרוייקט בנייה משותף נוסף - הבית ברחוב דיזנגוף 28 בתכנונו של האדריכל דב כרמי ז"ל, חתן פרס ישראל.  תוויות: כרם התימנים, כרם ישראל
| TLV-BKK 24.5.08
22/05/2008
בתי קורדיאנסקי צמד הבתים התאומים ברחוב יהודה הלוי 6 על גבול נווה צדק, נבנו על ידי יוסף קורדיאנסקי בשנת 1920 ומתחרים עם בית סמוך ברחוב לילנבלום פינת הראשונים (רחוב התקווה לשעבר) על התואר "הבית בן שלוש הקומות הראשון בעיר".  בבית שתוכנן על ידי האדריכלים הירושלמים וויליהלם הקר ואליעזר ילין גרה משפחת קורדיאנסקי ושאר הדירות הושכרו. בשנת 1942 הפך הבניין לתחנת המשטרה העברית של תל אביב. ושנים אחר כך החליף אותה בית הדין לעבודה. בעשור האחרון היו הבתים נטושים ושימשו בית להומלסים. אך תנופת הפיתוח בסביבה לא פסחה גם על בתים אלה ו יזם נדל"ן הופך אותם בימים אלה לשש דירות יוקרה ענקיות (200-300 מ"ר כל דירה) במחירים המתחילים בשני מליון דולר. משרד האדריכל אמנון בר אור עוסק בשימור ובר אוריין אדריכלים עוסקים בעיצוב הפנים של המבנה הייחודי. בתמונות נראית הדמיית הבניין בסיום העבודות לעומת מצבו טרם השיפוץ.  תוויות: אחוזת בית, שבזי
| TLV-BKK 22.5.08
21/05/2008
 רחוב הגלבועמתחם רחוב הגלבוע הפך בשנים האחרונות לאחד האזורים המבוקשים והיוקרתיים לאלה המחפשים דירה הולמת במיקום מעולה (או במילים אחרות, ששת אלפים דולר לפחות למטר מרובע). הרחוב המשולב והירוק ("רחוב הולנדי" בפי העם) נחבא מאחורי פינת שיינקי ן ורוטשילד ונחשב רחוב יוקרתי כבר בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת. הבית הראשון ברחוב (מס' 3) המכונה "בית הטירה" (בתמונה השנייה), נבנה בשנות העשרים על ידי היזם משה אברבנאל (מבעלי ראינוע עדן) עבור משפחתו. זה היה בית בן קומה אחת (עם התרחבות המשפחה, נוספו לו ב-1935 קומות נוספות) מוקף כרמים ורחוק מכל בית עברי אחר, אשר תוכנן ע"י האדריכל יוסף מינור. בפינת הגלבוע ושיינקין ניצב בית רובינסקי ששופץ לאחרונה (בתמונה השלישית). הבית נחשב בעיני רבים כאחד מהבתים המורכבים והמרשימים של הסגנון הבינלאומי בתל אביב. תכנון המבנה מיוחס לאדריכל לוציאן קורנגולד שלא נהג לחתום על עבודותיו. מסיבה זאת כפי הנראה מופיעות חתימות האדריכל מרקוספלד והמהנדס קרנובסקי על התכניות המקוריות הנמצאות בארכיון העירייה. קורנגולד פעל בעיר תקופה קצרה מאוד ובנה בה בסך הכל שלשה בתים (השניים האחרים בפינות הרחובות בלפור ומלצ'ט). היגר לברזיל ושם הפך לאדריכל ידוע ובעל שם. כבר בשנות השלושים  התגוררו ברחוב הידוענים של אותה התקופה. בבית מס' 4 גרה סימה ארלוזרוב לאחר רצח בעלה. בית מס' 14 (בתמונה הרביעית) היה ביתו של דר' בן ציון מוסינזון, מנהלה הראשון של הגימנסיה הרצליה. באתו הבית גרה גם משפחת שוקן (עיתון הארץ). בבית מס' 16 גרו דר' חיים הררי, ממורי הגימנסיה הרצליה ורעייתו יהודית, מנהלת ביה"ס בלפור (בתמונה האחרונה). ובבית מס' 18 גרו האחיות הלנה ופירינה מונסליזה, שמוצאן ממשפחת אצולה איטלקית. במקום הבית היוקרתי העומד כיום בצומת הרחובות הגלבוע ובר אילן ופניו לשדרות רוטשילד, עמד בית בודד בין שני קומות שנבנה מפלדה במפעל בגרמניה והורכב כאן בשנות השלושים. זה היה בית לדוגמא לניסיון (שלא צלח) לייבא בתים טרומים לתל אביב.  תוויות: מרכז העיר
| TLV-BKK 21.5.08
24/03/2008
כרם הגרמנים שכונה מסחרית קטנה שנבנתה ביוזמת הסוחר צבי סטרכילביץ צפונית לשכונת מרכז מסחרי ולצד דרך שכם (דרך יפו תל אביב כיום), על אדמות שרכש ב-1924 מגרמנים טמפלרים בקרבת כיכר המושבות ובניין הדואר המרכזי לשעבר (בתמונה), משני צידי רחוב פיג'וטו (שנקרא בעבר רחוב הגשר) בבניה טורית. בית הדואר לשעבר הסמוך (אלנבי 130פינת יהודה הלוי) נבנה ב-1930 ע"י יהודה מגידוביץ', מחשובי בוניה של תל אביב. בסגנון המשלב אקלקטיקה ומודרניזם.
בסמיכות לרחוב פיג'וטו פעל במשך שנים השוק הפולני.
תוויות: דרום העיר, טמפלרים, מרכז מסחרי, תעסוקה
| TLV-BKK 24.3.08
21/03/2008
מתחם צקלג
אז היכן היה בית הקברות של שרונה? עמוס קינן כותב בספרו שושנת יריחו: "היום יש רק עוד אדם אחד שיודע מתחת לאיזה בנין ברחוב קרליבך היה בית הקברות" ברור שמושבה חקלאית שהתקיימה כאן במשך יותר משבעים שנה היתה זקוקה לבית קברות. ומיקומו של זה אף מופיע לראשונה כבר במפת תיאודור סנדל משנת 1879. מדריכי טיולים מצביעים על השוק הסיטונאי לשעבר או על המשולש בפינת דרך בגין והמסגר. האדריכל ישראל גודוביץ' בספרו 40 על 40 מספר כי בית רובינשטיין (דרך בגין 37) נבנה על אדמת בית הקברות של המושבה הטמפלרית, ואף מוסיף השערה כי לבניין נבנה חניון עילי ולא תת קרקעי כמקובל "על מנת שלא להרגיז את רוחות הטמפלרים הקבורים באדמה". זאת אגדה אורבאנית יפה אך לא ממש מדוייקת. למעשה בית הקברות הטמפלרי שכן מעט יותר צפונה במתחם צקלג של ימינו ועצמות המתים הועברו מכאן הרבה לפני בנייתו של בית רובינשטיין. במקום נותרו עדיין מספר עצים שהיו בשטח בית הקברות וחבל שלא נותר שריד לשער בית הקברות (בתמונה הראשונה). בית הקברות מוזכר גם בקשר לפעולה ראשונה של האצ"ל שהתקיימה במקום בשנת 1944 אחרי שבמשך שנות מלחמת העולם השניה החליט האצ"ל באופן חד צדדי להמנע מפעילות. אגב, בראשית ימיה של המושבה נהגו בני שרונה לקבור את מתיהם בבית הקברות של המאונט הופ (הר התקווה). ומאוחר יותר, גם בבית קברות שהיה סמוך למודל פארם (והיה משותף להם ולקהילת הטמפלרים ביפו). לאחר מלחמת העולם הראשונה נבנתה בבית הקברות אנדרטת זיכרון (בתמונה השניה) לבני המושבה שנהרגו במדי גרמניה במהלך המלחמה
 בחלקו הצפוני של מתחם צקלג ובצמוד לבית הקברות הטמפלרי, הוכשר ב-1917 בית קברות לחיילים הודים שנפלו בארץ בשירות הוד מלכותו. בית הקברות ההודי לא היה בשימוש בשנים שבין מלחמות העולם. אך במסמך מפברואר 1940 שנמצא בארכיון בן גוריון מסופר על הגעתם הצפוייה של חיילים סיקים לארץ, במסגרת כוחות התיגבור של הארמיה ה-9 במצרים. אגב, החיילים הסיקים לא הגיעו לארץ בסופו של דבר, ובמקור שימש בית הקברות הזה כמקום מנוחתם של שבעה עשר חיילים מוסלמים הודים. באותו מסמך נמסר כי נאמר לאנשי הצבא לשפץ את בית הקברות הזה ולהשמישו. בתחילת שנות החמישים פונו שני בתי הקברות. קברי הטמפלרים הועברו לבית הקברות עמק רפאים במושבה הגרמנית בירושלים. בעוד שרידי החיילים ההודים הועברו ונקברו בקבר אחים בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה. בתמונה הלקוחה מתוך פורום פרש - הסטוריה וידיעת א"י (אחד המקורות לאייטם): המצבה ברמלה המספרת כי לכאן הועברו בשנת 1952 שרידי החיילים ההודים מבית הקברות ליד שרונה. תוויות: בית קברות, הודים, המזרח הישן, טמפלרים, נוצרים, שרונה
| TLV-BKK 21.3.08
04/03/2008
מתחם ליבר מגרש בן ארבע וחצי דונם בקצה הצפוני של שכונת ואלהלה לשעבר, בצמוד למתחם האטד. בראשית המאה העשרים פעל במקום בית ספר פרוטסטנטי והחל משנות השלושים, שימש השטח במשך שנים את בית החרושת לשוקולד של משה ליבר. מדובר כיום במגרש חניה גדול  ובמספר מבנים נטושים בין תוואי המסילה לדרך יפו תל אביב, צפונית לרחוב פינס. ותיקי העיר זוכרים כי המקום שימש בסוף שנות השמונים כאחד מהמיקומים היותר מגניבים של שוק קחתן מאחורי הבית של רומנו (בהפקת עיתון העיר). השטח היה בבעלות שטראוס-עלית והאחים עופר וסופו שנמכר בשנת 2006 תמורת סכום הגון לצורך הקמת עוד פרוייקט מגורים יוקרתי (בגובה של 32 קומות) שיהיה חלק מטבעת המגדלים החונקת (לאט, אבל בטוח) את נווה צדק. אגב, בית החרושת ליבר היה הראשון לייצר ולשווק את שוקולד המקופלת. סופו שהתמזג בשנת 1970 לתוך קבוצת עלית.  תוויות: טמפלרים, שבזי
| TLV-BKK 4.3.08
26/02/2008
קובת שייח מוראד מבנה קבר של קדוש מוסלמי לא ידוע מהתקופה הממלוכית ובו כתובת בערבית מהמאה הארבע עשר. המתחם נמצא לצד דרך קיבוץ גלויות, דרומית לשכונת שפירא ומעט צפונית מבית יצקר (כיום, בית הנוער העובד והלומד) בו נרצחו ברנר וחבריו בפרעות 1921. בית הקברות מופיע במפה בריטית משנת 1878, אך התפתח בעיקר בתחילת המאה העשרים, עם חיסולם של בת הקברות בריה ואל איסאף בשכונת אירשיד, צפונית לכיכר השעון. בפאתי המתחם נבנו בקתות חימר של פועלים ערבים עניים. בדו"ח בריטי לחבר הלאומים (הארגון הבינלאומי שקדם לאו"ם) משנת 1936 המפרט את הפעילות הבריטית כנגד המרד הערבי שפרץ באותה השנה, נכתב כי נהרסו 350 בקתות בשכונת שייח מוראד. בעשור האחרון חזר בית הקברות לפעול לטובת קבורת משתפי פעולה עם ישראל, אשר הקהילה המוסלמית מסרבת לאפשר את קבורתם בבית הקברות טאסו.  תוויות: בית קברות, ערבים, קרית שלום, שפירא
| TLV-BKK 26.2.08
09/02/2008
חצר אמזלק מנשייה היתה פרבר גדול של יפו, אך לא הומוגני. היו בה רצף של שכונות חצר וגרו בה תושבים מכל רחבי העולם המוסלמי, כמו גם צוענים, איטלקים ויהודים. בצידו המזרחי של הרחוב הראשי במנשייה (כיום רחוב המרד) היתה שכונת חצר קטנה בשם חצר אמזלק (או בתי אמזלג). במתחם המוקף חומה היו שבעה בניינים ובהם דירות וכן עשר חנויות. שכונה זאת נבנתה בסטנדרד גבוה ביותר, תוך שימוש בחומרים הטובים ביותר. עדות נעמי טיזדייל (נינתו של חיים ניסים אמזלק): "קירות הבניינים בתוך המכלול  היו... בנויים אבן מסותתת מבחוץ ומצופה טיח של מלט סיד. האבן היתה אבן חול מיובאת מילדאני, הגג היה טורקי מצופה רעפים של מארסיי. הנגרות היתה עשוייה עץ כתראני...". בית אחד במתחם היה שייך לבן ציון אמזלק. בית אחר לחיים ניסים אמזלק (אליו עבר מביתו שהיה ביפו העתיקה בקרבת חצר היהודים), ושאר הבתים הושכרו ליהודים ומוסלמים. בין הדיירים "המפורסמים" אשר דרו במקום ניתן למנות את משפחות שרתוק (שרת), רוקח, לבונטין וח'לאדי. להבדיל מבתי מנשייה, היו בתי אמזלק מוארים בחשמל שסופק באמצעות גנרטור. מאוחר יותר, בנה חיים ניסים אמזלק את ביתו החדש בנווה צדק (רחוב אמזלג בימינו). מתחם חצר אמזלק ניטש כפי הנראה במהלך הקרבות שהתנהלו במקום בראשית 1948 ובתיו נהרסו כליל. בתמונה נראה חיים ניסים אמזלק במדים של סגן קונסול האימפריה הבריטית ביפו. תוויות: אמזלק, מנשייה
| TLV-BKK 9.2.08
25/01/2008
חארת' אל נצארה (הרובע הנוצרי, קריית האמנים)כמו ירושלים העתיקה, כך גם יפו מוקפת החומות היתה מחולקת לרובעים. הרובע הנוצרי מופיע במפת חיל ההנדסה הבריטי משנת 1842 (המצורפת כאן) והיה בסמוך לחומה הדרומית שחלקים ממנה עדיין נראים בבירור. הרובע היה מאופיין בעיקר בבתי מידות ובין תושביו היו עשירי העיר, כמו סלים קאסר, פרנסיס ג'ילאד, בשארה א-שאקיר ואחרים. יהודים מיאנו במשך שנים לגור ברובע הנוצרי. אך בידיעה בעתון המליץ משנת 1900 נכתב כי הביקוש לדיור שעלה  בהרבה על ההיצע, גרם גם ליהודים לעבור ולגור ברובע הנוצרי. בתמונה נראים בתי המידות של הרובע סמוך לשרידי החומה הדרומית של העיר. קריית האמנים של יפו העתיקה  חופפת פחות או יותר את גבולות הרובע הנוצרי וחלק ניכר מבתיה הם בעצם בתי הרובע לשעבר ששוחזרו בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים של המאה העשרים על ידי החברה לפיתוח יפו העתיקה. במקום חיים ופועלים אמנים מוכרים (דוד שריר, משה עמר ואחרים) לצד כאלה שאינם אמנים (הגדרת האמנים היא גמישה ביותר ולא ממש ברורה לפי תקנות החברה) לצד מוזיאון אילנה גור, בית תיאטרון הסימטה וגלריות לאמנות. כיום מקדמת החברה תב"ע חדשה שתאפשר גם למי שאינם אמנים להתגורר ביפו העתיקה.  תוויות: נוצרים, תל יפו
| TLV-BKK 25.1.08
21/01/2008
בוסתן סלים קאסרסלים קאסר היה סוחר ערבי בן למשפחה נוצרית עשירה שמוצאה באי מלטה ובעל קרקעות רבות, בעיקר באזור הירקון. את ביתו המפואר ניתן עד היום לראות במורדות הדרומיים של גבעת יפו העתיקה. אך את בית הקיץ של משפחתו הקים בפרדס דרומית לאבו כביר, על דרך עפר צפונית לרחוב גרוסמן בשכונת תל כביר (נווה עופר) של ימינו. בית זה היה מהמפוארים בבתי מחוז יפו וסביבו היה גן מרהיב. עם עזיבת משפחת קאסר ב-1948, הפך הבית למחנה צבאי של הגדנ"ע (בית אופק בשמו הצבאי), מה שמנע את הריסתו. הבית מיועד לשימור ועל השטח הצמוד לו ממזרח (שהיה אחוזת הקונסול הצרפתי פיליברט ז'יל) המשמש מטווח צבאי של פיקוד הגדנ"ע, מקדמת עיריית תל אביב תכנית בנייה רחבת היקף לזוגות צעירים, שנועדה לתת פתרון (חלקי ביותר) למצוקת הדיור בעיר בשנים האחרונות. האחוזה מופיעה במפת תיאודור סנדל כ"בית המגורים של סלים  קאסר הצעיר". בעוד ש"בית המגורים של סלים קאסר המבוגר" מצויין במפה מערבה משם, באזור אצטדיון מכבי יפו כיום. כקונסול, ייצג קאסר ביפו לא פחות מתריסר מדינות זרות. יצחק רוקח כותב בספרו ותיקים מספרים על האיש: "בנו של קאסר, אנטואן, הוא שסיפר לי מעשה שהיה אופייני באביו. כיצד היה מצליח בקבלות הפנים הרשמיות, לרגל יום ההולדת של הסולטן, להגיש לקיימקאם של יפו את איחוליהן של הממשלות שהוא ייצג. וכך היה נוהג: היתה לקאסר חליפה רשמית אחת, אך היו לו כובעים שונים, כמספר המדינות שייצג. הכובעים היו שמורים בחנות לטבק הסמוכה לבניין הסראייה (בית הממשלה). שם היה קאסר מתקין עצמו לפני עלותו בלווית הדרגומן במדרגות אל אולם קבלת הפנים. כאן בירך את הקיימקאם בשם צרפת, שותה קפה בחיפזון, חוזר לחנות הטבק לחבוש את הכובע של מדינה אחרת וממהר לברך את הקיימקאם בשם הוד מלכותו מלך בלגיה... וכך חוזר ומברך בשם כל המלאכים והנסיכים שהיה מייצג אותם בעיר יפו". בתחום שמורת הטבע מקורות הירקון ניתן לבקר בחצר חוות סלים קאסר אותה מכר למתיישבים יהודים. אתר זה הינו אבן דרך בתולדות ההתיישבות בארץ ישראל, מאחר וזהו מקום הולדתה של המושבה פתח תקוה.סיפור חייו של קאסר הסתיים בבוסתן שבמזרח יפו באופן טראגי. הוא גילה שהשומר במקום נוהג לגנוב פירות מהגן. השומר שנתפס בקלקלתו, הרג את קאסר ביריות האקדח שהיה ברשותו ונמלט.  תוויות: אבו כביר, ביארה, ערבים
| TLV-BKK 21.1.08
16/01/2008
הכפר המצרי על פי רות קרק בספרה המעמיק יפו, צמיחתה של עיר 1799-1917, היה כפר קטן של מצרים קופטים צפונית לחומת העיר. הכפר המופיע במפת האדמירליות הבריטית משנת 1863 כמושבה מצרית. הכפר היה לאורך שפת הים בין קו החוף לבית הקברות המוסלמי של המוחמידין (אשר מתועד כבר בשנת 1834 בציור של ברטלט) שפונה מקבריו על ידי חסן בק במלחמת העולם הראשונה. על המצוק ובו שרידי הכפר המצרי נבנתה בשנת 1999 טיילת המחברת את חלקו הדרומי של פארק צ'רלס קלור עם אזור חומת הים של יפו צפונית לנמל. לצד הטיילת פועלות מספר מסעדות כמו אורגדה, אצל פיני בחצר (בתמונה) והמסעדה של מרגרט תייר. בתמונה השניה נראה הכפר המצרי בתצא בריטית מינואר 1946. מזרחה מהכפר המצרי התפתחה מאוחר יותר השכונה המוסלמית אירשיד (ראשד).  תוויות: בית קברות, ערבים
| TLV-BKK 16.1.08
14/01/2008
שכונת האיטלקיםלצד המתחם ההולך ומשתפץ של תחנת הרכבת הטורקית ובית החרושת למרצפות וחומרי בניין של משפחת וילאנד  הטמפלרית, בחלק הדרומי מזרחי של מנשייה, היתה שכונת חצר קטנה של איטלקים. השכונה הוקמה בשנים 1892-1893 בצמוד לחומת האבן של תחנת הרכבת ובקצה רחוב הרב עוזיאל שנמחק מעל פני הקרקע במסגרת הריסת מנשייה והתכנון החדש לאזור. במיקום המדוייק של השכונה נמצא כיום מגרש כדורסל. השכונה היתה מוקפת חומה ובמרכזה חצר ובאר מים ובצמוד אליה, כנסייה ומנזר. לפי עיתון הצבי משנת 1909 פעל במקום בית ספר איטלקי בו למדו גם תלמידים יהודים. הכנסיה ובית הספר פעלו עד שנת 1925. מאוחר יותר הפך מבנה המנזר לתלמוד תורה לעדת הספרדים שנקרא "אור תורה". בית המדרש שימש את ילדי השכונות הקרובות מגיל שלוש ומעלה. ובשיאו למדו בו כשלוש מאות תלמידים. עפ"י חוני המעגל בספרו חמדת ליבי, פעל בית המדרש עד לשנת 1950 ואז ננטש, עד להריסתו בשנת 1980. בספר ניתן לראות צילומים של שרידי המנזר האיטלקי בשנת 1970. בתמונה: דגל האצ"ל עם הכתובת "רק-כך" מתנוסס על צריח בית הספר האיטלקי אחרי כיבוש יפו.  תוויות: מנשייה, נוצרים
| TLV-BKK 14.1.08
31/12/2007
 מאונט הופ (הר התקווה)
העניין הרב סביב ארץ ישראל בקרב קהיליות נוצריות באמצע המאה ה-19, לא פסח גם על קבוצות פרוטסטנטיות אשר האמינו כי העולם הולך להחרב ושבהתנצרות היהודים וחזרתם לארץ ישראל טמון המפתח לגאולה ולשיבתו של ישו. בספטמבר 1849 הגיעה לארץ לראשונה קלורינדה מינור מפילדלפיה, אשר עמדה בראש קבוצה של פרוטסטנטים שומרי שבת. חלומה של הגב' מינור היה להקים בית ספר חקלאי ליהודים על מנת שיעבדו את אדמות ארץ הקודש. בירושליים פגשה מינור את המומר יוחנן משולם שהיה בעל חווה חקלאית ליד הישוב ארטאס ובריכות שלמה דרומית לבית לחם, וזה שכנע אותה להתיישב בחוותו. בשנת 1852 חוזרת מינור לארץ יחד עם בנה צ'רלס וקבוצה של מאמינים בעלי מלאה וחקלאים. הם בנו בית בארטאס ועיבדו את הקרקע, אך ריב עם יוחנן משולם אילץ אותם למצוא מקום חדש להתיישבות  שלהם. הם חכרו קרקע (ומאוחר יותר גם רכשו אותה) שהיתה בבעלותו של דוד קלאסן לצד ואדי מוסררה (נחל איילון) ובנו את בתיהם על גבעת כורכר קטנה בגובה 24 מטר מעל פני הים (כיום: בין הרחובות המסגר ושבח). לאורך כל ימי המושבה הקטנה סבלו תושביה ממחלות שונות כמו גם התנכלויות של בדואים. לעזרתם בא משה מונטיפיורי אשר העסיק בפרדסו (שכונת מונטיפיורי כיום) חלק מתושבי הר התקווה, לצד פועלים יהודים. בנובמבר 1855 נפטרה מינור ממחלת הסרטן וניהול החווה הקטנה עבר לידי בנה. מאוחר יותר, עקב הקשיים הרבים במקום, חזרו חלק מהמתיישבים לארה"ב והחווה עברה לניהול משפחות פרידריך וג'ון סטיינבק (סבו של הסופר האמריקאי הידוע ג'ון סטיינבק) ומשפחת וולטר דיקסון שנותרו במקום. בשנת 1857 ביקר במקום מונטפיורי יחד עם הקונסול האנגלי ביפו. אולם בינואר 1858 הותקפה החווה (כנראה בידי בדואים שוכני עבר הירקון). הנשים נאנסו ואחד מבני משפחת סטיינבק נרצח. פרשה זאת התפרסמה בארה"ב ואחדים מחברי הסנאט האמריקאי תבעו פעולת תגמול והנשיא שקל לשלוח אניית מלחמה לחופי יפו. התערבות אמריקאית ראשונה (ולא ממש אחרונה) בנעשה בארץ ישראל. בסופו של דבר, הרוצח אמנם נתפס ונתלה בשוק של יפו, אך ארוע זה היה אקורד הסיום של המושבה הקטנה. מאוחר יותר, בשנת 1869, נרכש השטח על ידי טמפלרים, כאשר עד אמצע שנות הארבעים עוד ניתן היה לראות את המבנה העיקרי של החווה בצל עץ שקמה גדול וכן מספר מצבות של התושבים שמתו במקום, עד שאלה פינו את מקומם לטובת בניית בית הספר המקצועי שבח. לפי מדריך ארץ ישראל של זאב וילנאי משנת 1941 (שהפרק על תל אביב בו, יצא במהדורה מיוחדת בשנת 1987) היתה במקום גם מצבת הגברת מינור עליה היה כתוב באנגלית: “לזכר הגברת ק. ס. מינור מפילדלפיה, ארצות הברית, השליחה לפיתוח התעשייה והעבודה אצל היהודים. מתה בשישה בנובמבר 1855 בגיל 46 שנים. היא עשתה כל מה שיכלה". בהספד של הרב יצחק ליסר, עורך העיתון היהודי-אמריקאי “אוקסידנט”, נכתב: “היא היתה ידידה אמיתית של ישראל והאמינה שהמרת דתם לנצרות תעשה אותנו למאושרים. בעבודת האדמה המעשית שלה, אשה חלשה ובודדה, רצתה להוכיח שאפשר לעשות את הארץ לפורחת על ידי עבודת האיכרים". בתמונה הראשונה, מבט כללי על שרידי המושבה ב-1933 ובתמונה השניה, מצבת הגב' מינור. בתמונה השלישית נראה גשר הרכבת בפינת הרחובות ראש פינה, לבנדה והמסגר של ימינו, מעט דרומה ממאונט הופ, בצילום נדיר מתחילת המאה העשרים.  תוויות: המזרח הישן, נוצרים
| TLV-BKK 31.12.07
28/12/2007
שכונת ידידיה
שכונה קטנה שנבנתה על אדמות הכפר הערבי סלמה, דרומית מזרחית לגרעין הכפר (כפר שלם כיום) ובקרבת פארק אילון המתוכנן. השכונה מאופיינת בבתים פרטים בבנייה לא מוסדרת על מגרשים גדולים יחסית. נחל כופר, מנקז את אזור כפר המכביה והפארק הלאומי תוך שהוא חוצה את השכונה ומתחבר לנחל אילון. הנחל מקור להצפות המתרחשות בשכונה כמעט מדי חורף. ממזרח לשכונה, מחוץ לשטח המוניציפלי של תל אביב, נמצאית חוות שלם ( הנקראית לעיתים גם חוות הזרע). החווה הוקמה על אדמות הכפר הערבי ח' ירייה ( בני ברק הקדומה) והוחכרה על- ידי מנהל מקרקעי ישראל לחברת הזרע, אך במהלך השנים השתלטו על החברה החקלאית אילי הון, אשר מתנגדים לצירוף שטחי החווה לפארק איילון ( פארק אריאל שרון) ודורשים לבנות עשרת אלפים יחידות דיור בשטחם. אולם התעקשות על השארת אדמות החווה כשטח ירוק, יאפשר הקמת אגם ניקוז גדול בפארק, אשר ימנע בעתיד הצפות בנתיבי אילון ובשכונות הדרומיות של תל אביב, ויאפשר גם את הוספת מסילת הברזל הרביעית לנתיבי אילון. בתמונה: חירייה (בני ברק הקדומה) ושטח הפארק המתוכנן.  תוויות: כפר שלם, פארק
| TLV-BKK 28.12.07
13/11/2007
מתחם גבעון מתחם משרדים שנבנה ביוזמת עיריית תל אביב בשנות השישים על אדמות הטמפלרים מהמושבה הסמוכה שרונה (הקריה). המבנים הוחכרו לצרכי עסקים בלבד. מה שמונע  משורה של יזמים צעירים להפוך את החללים המיושנים ללופטים עכשווים בפריים לוקיישן בין הסינמטק ומסעדות רחוב הארבעה לפארק המתוכנן בדרום הקריה. במרכז המתחם, רחוב גבעון, הנקרא ע"ש העיר הכנענית, בה החל משחק המוות שבהמשכו הרג אבנר בן נר את עשהאל בן צרויה. כבר שנים שה"רחוב" מתפקד כחניון לכלי רכב ובמקום התקיים גם שוק טעם העיר הראשון. המתחם עומד לעבור מתיחת פנים רצינית בזמן הקרוב. כאשר בשטח הרחבה הפנימית (גבעון) יבנה באמצעות החברה העירונית "אחוזות החוף", חניון תת קרקעי  בארבעה מפלסים, לכאלף מכוניות, ומעליו פיאצה גדולה (ההדמייה שבתמונה מתוך אתר החברה), אותה העירייה מייעדת לבתי קפה, כמו גם לאירועים המוניים. בתמונות  הנוספות נראים מבני המתחם בשנות השבעים עם החזיתות הפונות אל רחובות החשמונאים וקרליבך. תוויות: המזרח הישן
| TLV-BKK 13.11.07
כארם אל תות
ישוב ערבי קטן ששכן עד מלחמת העצמאות בפרדסי אבו כביר ובפאתי קרית שלום של ימינו, בערך באמצע הדרך בין גרעין הכפר אבו כביר לבין ס'כנת אל טורקי. על חלק מאדמותיו נבנה מרכז גורן גולדשטיין. במקום הוקמה שכונת קרוואנים בתחילת שנות התשעים (שפונתה בינתיים) והבית בתמונה (רחוב 3383 מספר 32) לצד מבנה עותומני הבנוי דרומה לו, הם השרידים היחידים שנותרו לישוב זה. מערבית לכפר היה נטוע הפרדס של אסתר אמזלק (אשתו של חיים ניסים אמזלק, מנכבדי הקהילה היהודית וסגן הקונסול הבריטי ביפו). בשולי השטח עדיין ניתן לראות את שרידי בריכות האגירה שסיפקו מים לפרדס. האזור מתוכנן כבר שנים כפארק חורשות מטופח, אלא שהעירייה מתמהמת בביצוע תכנית זאת. 
תוויות: אבו כביר, אמזלק, ביארה, ערבים, קרית שלום
| TLV-BKK 13.11.07
כארם אל באשה
מי שמסתובב בימינו בין בתי קרית שלום, לא יכול שלא לשים לב למבנה שבתמונה (ליד רחוב אסירי ציון) המשמש כיום בית כנסת לתושבי הסביבה. אי אפשר לטעות בסגנון הבנייה הערבי, השונה כל כך מהבתים האחרים בשכונה. מדובר בבית האחוזה של כרם הפאשה שהיה ממוקם בלב פרדסי אבו כביר. תוויות: אבו כביר, ערבים, קרית שלום
| TLV-BKK 13.11.07
השכונה הקופטית (גבעת ערקטנג'י)
מהשכונות היקרתיות ביותר של יפו הערבית לפני 1948. שכנה בסמוך לגן השניים, ברחוב ציונה תג'ר והסמטאות הסמוכות, ונקראה בערבית גבעת ערקטנג'י (Tel Araqtanji). בשכונה גרו חלק מהמשפחות העשירות והמכובדות ביותר ביפו. בהם נכבדים ערבים ששימשו קונסולים של מדינות זרות. סיור בשכונה הקטנה בין הבתים המרשימים עם העמודים והקשתות, יעיד על העושר שצברו תושבי השכונה במשך עשרות השנים טרם בריחתם מהעיר. הבית הראשון בשכונה נבנה על ידי ג'ון אל-עביטאר ששימש כקונסול בוליביה. והבתים שבתמונות הם ביתו של הישאם שרעבי (בתמונה הראשונה) וביתו של אלפרד רוק (השניה). בשנות השלושים פעל בכניסה לשכונה (לצד רחוב יפת בימינו) בית הקולנוע הערבי אפולו שהחל את דרכו בהקרנת סרטים אילמים. בצמוד לשכונה מצד צפון (רחוב אבינרי בימינו) נמצא מתחם המנזר הקופטי (בתמונה האחרונה).  תוויות: יפו, ערבים
| TLV-BKK 13.11.07
שכונת פועלים א'
שכונת הפועלים הראשונה בעיר ובה שלושים וחמישה בתים פרטים בני קומה אחת (צמודי קרקע, בשונה ממעונות עובדים) עם משק עזר של כחצי דונם בצמוד לכל בית, נבנתה בשנת 1931 על שטח של שלושים דונם במקום כרם שקדים שהיה במקום, בין שדרות הקרן הקיימת לישראל ורחוב לסל. ממערב לשכונה, קרוב לחוף הים, פעל בית החרושת לעורות לפקוביץ (במרתפיו פעל מאוחר יותר מפעל מחתרתי לייצור נשק של ההגנה. סירחון ריח העורות הרתיע את הבריטים מלחפש שם) ובסמוך הוקמה עוד קודם (בשנים 1924-1925) שכונת "החאפ" מחלול. הזוג המפורסם בשכונת פועלים א' היו דוד ופולה בן גוריון שביקשו וקיבלו אישור לבניית קומה שניה. ביתם הפך למוזיאון (תמונת הבית מתוך אתר בית בן גוריון) והשדרה שינתה את שמה משדרות קרן קיימת לישראל לשדרות בן גוריון לאחר מותו בסוף שנת 1973 וקבורתו בקיבוץ שדה בוקר. תוויות: הצפון הישן, פועלים
| TLV-BKK 13.11.07
שכונת פועלים ב'
שכונת הפועלים השנייה הוקמה בשנת 1931 צפונית לשכונה הראשונה על שטח של 26 דונם בין הרחובות לסל וארלוזרוב וסביב הרחובות ברנשטיין וא.ד. גורדון (שניהם מנהיגים סוציאליסטים ידועים). בשכונה זאת גרו 35 משפחות בבתים דו קומתיים. במרכז השכונה פעל במשך שנים רבות (1931-1992) בית חינוך לילדי עובדים ע"ש א. ד. גורדון (בתמונה: סמל בית החינוך) עד שעבר לפני מספר שנים למבנה בית הספר לדוגמא לשעבר ברח' הירקון 248. בית ספר זה בניהולו של גרשון זק, היה מודל לחיקוי בבתי החינוך של זרם העובדים בכל רחבי הארץ. הונהג בו יום לימודים ארוך כולל ארוחות, ניתנו בו הערכות במקום ציונים, המורים היו מעורבים בתכניו (שהושתתו כמובן על רעיונות השיתוף והשוויון) וכל כיתה תרמה יום בשבוע לאחזקת בית הספר. תוויות: הצפון הישן, פועלים
| TLV-BKK 13.11.07
 שכונת מכבי הישנה  המושבה האמריקאית גרמנית ובסמוך ל"מגרש הדקלים" בו שיחקה קבוצת הכדורגל של מכבי (המגרש השתרע בשטח גינת דרויאנוב ורחוב אליפלט של היום, והוא מתועד היטב בספר הצילומים של קורבמן בעריכת בתיה כרמיאל, מוזיאון ארץ ישראל - יד יצחק בן צבי, 2004). השכונה סבלה מפרעות הערבים בשנת 1929 ושנת 1936, ומאוחר יותר, אף נשרף חלק ממנה ביוזמת ההגנה. זאת על מנת למנוע מהערבים לפרוץ את קווי ההגנה בדרום העיר. בשנות הארבעים הקימו חלק מהתושבים את שכונת מכבי החדשה מעבר לנחל אילון (ואדי מוסררה), צפונית מערבית לשכונת התקווה. בשנות השמונים התפרקה האגודה מרצון והחלה לפנות צריפים ומוסכים משטח השכונה. כאשר השטח יועד לסלילת דרך מהירה. בפועל, נבנה רק רחוב אליפלט, כאשר שאר השטח (בעיקר מגרש החניה) מושכר במשך שנים על ידי העירייה לגורמים פרטים. בתמונה העליונה נראית מכבי תל אביב במגרש הדקלים (הצילום מתוך הספר המומלץ "קורבמן - צלם תל אביבי אחר") . ובחלק התחתון ובתמונה השניה ניתן לראות את מגרש החניה עליו היתה בנויה שכונת מכבי הישנה. תכנית בניין עיר מאושרת מייעדת את שטח השכונה לשעבר לתעסוקה.
תוויות: מושבה אמריקאית-גרמנית, פלורנטין, צריפים
| TLV-BKK 13.11.07
07/11/2007
אמריקן קולוני 
פרוייקט יוקרתי של חברת הבניה אמריקן קולוני, בפינת רחוב הרבי מבכרך (רחוב אמליקאן לשעבר) ורחוב אליפלט. שמתהדר בקרבתו למושבה האמריקאית גרמנית ולנווה צדק. אז זהו שלא. נווה צדק היא במרחק דקות הליכה, אבל ממש לא שם. ולמעשה, שוכן הפרוייקט בין צריפי העוני והמוסכים של שכונת מכבי הישנה לשעבר (לא ממש מגניב, הא?) לבין מבנה התעשייה ברחוב אילת 22 שבמרתפו נפתח בשנת 1988 מועדון "זמן אמיתי" (עם הופעות של להקת הקליק) וקומותיו האחרונות הוסבו באופן לא מוסדר (אם להתבטא בעדינות) ללופטים להשכרה המבוקשים על ידי צעירים. ובכלל, קשה להבין למה ישקיע מישהו (אלא אם הוא תושב זר החסר כל מושג בגיאוגרפיה העירונית) חצי מליון דולר בדירה בפרוייקט הבנוי על ציר אליפלט-שלבים, שמתוכנן להתרחב ממש בקרוב ולשמש ציר כניסה ראשי לעיר מצד דרום (במקביל להפקעת ציר שדרות ירושליים לטובת הרכבת הקלה). אז ככה, עם שם נוצץ (המלון המזרח ירושלמי הנפלא) ועם אתר אינטרנט מלוקק, מוכרים היום דירות יוקרה באיזור ממש לא יוקרתי.
תוויות: מושבה אמריקאית-גרמנית, פלורנטין
| TLV-BKK 7.11.07
שכונת מול המכבי (מכבי ב')
במקביל להקמתה של שכונת מכבי, הוקמה גם שכונת הצריפים מול המכבי שנקראה לעיתים גם שכונת מכבי ב'. זאת היתה שכונה קטנה יותר מהראשונה שהוקמה מצפון-מערב לדרך שכם על אדמות שנרכשו מהערבי אבו לאבן, בסמוך למגרש הפועל (באזור רחוב אשקלון) ובצמידות לתחנת הרכבת הטורקית.
תוויות: מושבה אמריקאית-גרמנית, צריפים
| TLV-BKK 7.11.07
חוות רוהאם Roehm Hofשרידי החומה התוחמת את בית הספר לאמנויות מדרום (לצד רחוב אוליפנט) וחוצה את המגרש שבין הבתים 61-63 ברחוב מאז"ה, הם מצבה אילמת לחוות רוהאם - התיישבות גרמנית חקלאית ראשונה באזור תלאביב שראשיתה בשנת 1870 (שנתיים טרם הקמת שרונה). קונארד רוהאם הגיע לפלסטינה ב-1869 ורכש את החווה ממנזר האחיות הרומיות שנה אחר כך. ע"פ רות קרק, החוות הטמפלריות הראשונות עסקו בגידול ירקות, תפוחי זהב, אפרסקים ומישמשים. עם פטירתם של הזוג רוהאם בשנת 1872 עברה ככל הנראה החווה לידי משפחת גינטר. החווה מופיעה במפה המצורפת ל ספר תל אביב (בעריכת דרויאנוב) כאדמת גינטר, והמשיכה  להתקיים ככל הנראה עד מלחמת העולם השניה. עד אמצע שנות הארבעים היתה אדמת החווה מחוץ לגבולות המוניציפלים של עירית תל אביב,כאשר השטחים שמסביבה נרכשים בהדרגה, הפרדסים והגינות נעקרים ונבנים בתי מגורים (כמו מעונות עובדים א-ב-ג שנבנו בסמוך לחומה הדרומית שנותרה). משנת 1945 מופיעים שטחי החווה כחלק מהשטח המוניציפלי של תל אביב וכאזור מגורים. אך עוד בשנות החמישים נותרו חלק משטחי החווה כשטחים חקלאיים ובעיקר רפתות ומחסנים חקלאיים. בסמוך, בחצר האחורית של הבית ברחוב מאז"ה 59 ניתן לראות עץ שקמה עתיק מהימים שקדמו להקמת העיר. בקרבת הגבול הצפוני של חוות רוהאם (מתחם צקלג בימינו) היה בית הקברות הטמפלרי של המושבה שרונה. המידע והתמונה לקוחים מתוך הבלוג של יתיר ידידי. שם גם מומלץ לקרוא את הסיפור השלם על חוות רוהאם. תוויות: המזרח הישן, טמפלרים, נוצרים, שרונה
| TLV-BKK 7.11.07
02/11/2007
בתי שפירא 
(פלונית ואלמונית)
מאיר געצל שפירא יהודי עשיר מדטרויט שעלה לארץ ב-1922 מאוד אהב את אשתו סוניה. לכבודה בנה את פסל האריה שבעיניו נורות אדומות שהיו מאירות בשעות הלילה (האמן היה כפי הנראה הפסל האמריקאי גורדון) ועל מנת להקל עליה את ההליכה, בנה עבורה מדרכת עץ שנמשכה עד לצומת המלך ג'ורג' ואלנבי של ימינו. סביב ביתם, בנה שפירא עוד מספר בתים להשכרה בסגנון אקלקטי בסמטאות פלונית ואלמונית. הסיפור הרי כבר ידוע... שפירא רצה לקרוא לסמטאות על שמו ועל שם אשתו. ואף התקוטט בעניין זה עם דיזנגוף. ראש העירייה חשב שאצלו כסף לא קונה  הכל (ואולי סירב עקב תכנון רחוב שפירא אחר, צבי הרמן, מעט צפונה). כך שאדון גצל נאלץ להסתפק בהנצחת שמו באמצעות שכונה אחרת שאת קרקעותיה רכש – שכונת שפירא. למזלו, היתה שכונה זאת עד 1948 בשטח השיפוט של עיריית יפו - לא בהישג ידו של דיזנגוף. הסמטאות הפכו עם השנים למרכז תרבותי שוקק חיים והן מהוות את מקום משכנם של גלריית פלונית לאומנות ומרכז אינדימדיה הישראלי. ובאותו העניין, כתבה הילה טוב את בלדה לסמטה פלונית. בין שני העמודים שנותרו בכניסה לסמטה פלונית נמתח שער שהיה ננעל מדי ערב. ובצמוד לשכונה ברחוב העבודה 7-9, פעל עד סוף שנות השבעים "מושב זקנים" – מתחם בית אבות שבמרכזו היתה חצר גדולה. בתמונה: הבית ופסל האריה בסמטה פלונית ועטיפת האלבום "הייתי פעם ילד" של אריק אינשטיין בשיתוף יוני רכטר, בצילום נפלא של עודד קליין.  תוויות: מרכז העיר
| TLV-BKK 2.11.07
 שכונת שובע
שכונת צריפים קטנה על גדות האילון (ואדי מוסררה) שהיתה קיימת צפונית למאפיית שובע בצמוד למנהרה היורדת מרחוב לה גוארדיה אל כביש אילון דרום. לא ברור מתי הוקמה השכונה, אולם צריפיה מסומנים כבר במפה משנת 1945. עדות רחל נוביק: "בשנות החמישים ואדי מוסררה עלה על גדותיו ושטף את שכונת שובע. הדיירים פונו מבתיהם ואיבדו את כל רכושם. הבית שלנו היה הקרוב ביותר  לואדי ולכן נפגע במידה רבה מאד. ליד ביתנו אפשר לראות את ביתם הקטן על סבתא וסבא שגרו בסמוך (התמונה לקוחה מתוך ארכיון הגב' רחל נוביק). חלק משטח השכונה לשעבר הופקע לטובת פרוייקט "נתיבי אילון" וחלק אחר נכלל בתכנית מתחם מגדל אנגל (בשטח שבין נתיבי אילון ורחוב החרש) אשר בנייתו מתעכבת כבר מספר שנים. תוויות: המזרח הישן, צריפים
| TLV-BKK 2.11.07
 גן הוואי (אל-עלמיין)
מועדון לילה ומסעדה מצפון לתל אביב על מי הירקון ומוקף פרדסים. ובימינו, בשטח המיני גולף וליד גשר הירקון (גשר הקשתות). בימי מלחמת העולם השנייה צצה על חוף הירקון שורה של בתי קפה מזרחיים קטנים, וחיילי הצבא הבריטי ישבו בהם בצל סככות עשויות מחצלות. בית הקפה שהקים אִבְּרָאהִים אֶל-בֵּידָאס, תושב שֵיח' מֻוָּאנֶס - נתרחב לאחר המלחמה וגדל, ואליו הצטרפו כשותפים גם חיילים יהודים משוחררים. בערבים נערכו בו מופעי בידור וניתן לו השם האקזוטי גן הוואי (בפי הערבים נקרא המקום אל-עלמיין) . ב-8 באוגוסט 1947, בעקבות סכסוך בין פאוזי אַבּוּ קישק, בן שבט הבדווים שישב ממזרח להרצליה ורמת השרון, ובין בֵּידָאס, פרצו חברי כנופיה ערבית אל תוך גן  הוואי ההומה, פתחו באש והרגו את בעל בית הקפה וארבעה יהודים מאורחי המקום (בהם גם הבדרן מאיר תאומי, אביו של השחקן עודד תהומי). עדות אנינה קפלן: "ישבנו בגן הוואי . התזמורת ניגנה טנגו. לפתע ראינו אנשים עומדים בעמידה משונה, עם בגדי חאקי ומכנסיים קצרים. לא יכולנו לנחש מה הם יכולים לעשות. בֵּידָאס הבין וצעק להם בערבית: 'אחוי, אחוי. תפסיקו, אל תעשו את זה, חבל, חבל!' הם ירו, קצרו בקהל, והרגו את בֵּידָאס מול עינינו. רצנו החוצה ושכבנו בין השיחים." לפי הגרסא הפלסטינית, הרקע לאירוע היה פלילי. בֵּידָאס סירב להשיא את בתו לאבו קישק, וזה בתגובה, שכר את כנופיתו של סייף א-דין (גם הוא בן שבט אבו קישק) כדי לשדוד את בית הקפה אלא שהשוד הפך לקרב יריות במהלכו נהרגו יהודים והאירוע קיבל לטענתם בטעות, אופי לאומי. המבנה בגן הוואי נהרס בסוף שנות השבעים לטובת הרחבת הפארק. מוזר שאת האתר ההסטורי הזה הקפידה העירייה להרוס, בשעה שמאז, נבנו על חשבון שטח הפארק מאות רבות של מטרים מרובעים (מרכז דניאל לחתירה לדוגמא). התמונה לקוחה מתוך בתי יפו תל אביב מספרים ספרו (המצויין, אני חייב להוסיף) של פנחס בן שחר. בנוסף, מצורפת מודעה על חללי הרצח בגן הוואי מתוך ידיעות עיריית תל אביב. 
תוויות: ערבים, פארק
| TLV-BKK 2.11.07
 גבעת שמשון
שכונה קטנה צפונית לדרך ההגנה, בין שכונת התקווה לשכונת יד אליהו. ממוקמת סביב הרחובות אני מאמין, הפרטיזן היהודי וגוש עציון. השכונה היתה מעורבת בתחילת דרכה וגרו בה לצד יוצאי חאלב, גם יהודים יוצאי תימן, צפון אפריקה ואשכנז. השכונה נקראה ע"ש חברת שמשון שקנתה את הקרקע ומכרה אותה לתושבים. ביסוד השכונה הית מעורב גם הבנק החקלאי אגרובנק, שיזם גם את הקמת שכונת אגרובנק בחולון. לצד השכונה היתה שכונה קטנה נוספת בשם גבעת אלישיב. בתמונה, הבתים הישנים של גבעת שמשון הצמודים לחומת אילון החדשה.  תוויות: התקווה, יד אליהו
| TLV-BKK 2.11.07
21/10/2007
שכונת צ'לנוב שכונת פועלים שנבנתה החל משנת 1922 לאורך רחובות הגדוד העברי ופרץ במקום פרדס ערבי שהוזנח במהלך שנות מלחמת העולם הראשונה ונמכר ליהודים לאחר המלחמה. השכונה הוקמה על ידי חברת המנחיל (שנוסדה עוד בברלין) ומנהלה מאיר פייבל שפירא.  תוכננה ע"י יוסף ברלין (שכיהן כאדריכל ראשי של המשרד לעבודות ציבוריות ובניין, שקדם לחברת סולל בונה) ונקראה ע"ש יחיאל צ'לנוב, אחד ממנהיגי הציונות ברוסיה. בחלקה המערבי נבנו בתי אבן בני קומה אחת בעוד שחלקה המזרחי היה בנוי כולו מצריפים. בשנת 1922 גרו כרבע מתושבי תל אביב בכשבע מאות וחמישים צריפים ואוהלים (בעיקר בשכונות נורדיה, ברנר, צ'לנוב ועל חוף הים). חלק משכונות אלה התחסל וחלק הפכו להיות לשכונות עוני. מספר בתים מקוריים השתמרו בשכונה (צ'לנוב 15 & 17). בשלהי שנת 1935 התארגנו נערי שכונת צ'לנוב שבדרום תל-אביב והקימו קבוצת כדורגל בשם תל-חי. קבוצה זאת היתה היסוד למועדון הכדורגל בני יהודה שהתמקם מאוחר יותר בשכונת התקווה. עם התרחבות פעילות התחבורה הציבורית מתל אביב למושבות, זלגה הפעילות התחבורתית מכיכר המושבות אל הרחובות הסמוכים ובתחילת רחוב הגדוד העברי הוקם מוסך אוטובוסים הראשון בעיר (בית מס' 5). בסוף הרחוב, הוקמה שכונת צריפים אחרת – שכונת הקווקזים. בשנים האחרונות קיבל המושג "הגדוד העברי” משמעות חדשה כשהרחוב הפך למרכז של זנות טרנסקסואלית בקרבת מקום, בין רחוב השומרון ושביל עכו, אפשר לראות עדיין שרידים של בית באר ערבי גדול שהיה לפנים במרכז הפרדס של משפחת רוק היפואית. 
תוויות: דרום העיר, נווה שאנן, צריפים
| TLV-BKK 21.10.07
17/09/2007
שכונת החשמל (רמת השרון)השכונה הוקמה בשנת 1924 ונקראה אז רמת השרון. השכונה הוקמה סמוך לתחנת החשמל הראשונה בארץ (ראה גם מודל פארם) ובמרכז השכונה נבנה מגדל מים (רח' החשמל ליד בית מס' 12). בתי השכונה נבנו ע"י האמידים שבתושבי תל אביב והם ניכרים בסגנון פיוטי, עשיר  באורנמנטים נאים, ובנויים בסגנון אקלקטי,  חלקם עם השפעות של ארט דקו. השכונה נבנתה כישוב עצמאי, אך התמזגה במהרה עם העיר תל אביב. בשכונה זו גרה, באווירה כפרית, אצולת הממון של תל אביב הקטנה. נבנו כאן בתי חלומות, סביב גינה יפה, מרוהטים כמו בפריז ומוקפים עצי ברוש וצאלון. במרכז השכונה, הוקמה הגינה הציבורית הוותיקה בתל אביב - גינת השרון, המוכרת גם בשם גן החשמל. מאז נדדה היוקרה, כמו גם שמה של השכונה, למחוזות אחרים ובמשך עשרות שנים הפך האזור לחצר אחורית מוזנחת של פשע וזנות. בשנים האחרונות התעורר האזור ומגלה סימנים של "התחדשות עירונית". בדומה למתחם שינקין אחראים לה בו-בזמן גם הממסד העירוני וגם קבוצה של חלוצים-יוצרים, מעצבי אופנה ומסעדנים צעירים. מתוך החלטה עירונית לשנות את אופי המתחם ולהפכו למקום נעים ואופנתי, נהרס גן החשמל עד היסוד ונבנה מחדש מעל גג של חניון תת-קרקעי (שלוש קומות חניה) שהוקם מתחתיו. לאורך הרחובות החוצים את המתחם ניכרים גם סימני שיפוץ ושימור של מבנים היסטוריים. מגוון סגנונות הבנייה מכסה כמעט מאה שנות אדריכלות בישראל, אבל השכיל לייצר מהם מרקם עירוני הרמוני. כמו בערים אחרות בעולם שעברו תהליכים מקבילים של התחדשות עירונית, גם כאן ניכרת עליה מרשימה במחירי הנדל"ן והנה עוד שכונה עירונית המצטרפת למעגל הביקושים התל-אביבי הרותח. בשנים האחרונות נפתחו כשלושים חנויות עיצוב במתחם גן החשמל המחודש. אחד המקומות היותר חלשים ומוזנחים בתל אביב, הפך לאלטרנטיבה שווה ביותר לרח' שינקין ולצפון דיזנגוף והופך בהדרגה לעוד סמל תרבות תל אביבית צעירה וחופשית. ניצני השינוי בולטים בשעות היום והערב ובין בתי העסק הוותיקים זרועים כבר כמה חלונות ראווה היפר-מעוצבים שמאחוריהם היצע מצומצם ויקר של פריטים ואביזרים. בשכונה פועלות עשרות מעצבות המאוגדות תחת השם קולקטיב 6940 (הנקרא ע"ש מספר הגוש במפה העירונית) ואחראיות על ייזום פעילויות תרבות, אופנה ועוד. בתמונה הראשונה נראית הגינה ורחוב החשמל (כיכר המושבות ברקע). בתמונה השניה נראה בית יעקבזון בפינת לבונטין ומקווה ישראל (תחנת הרכבת ברקע). שתי התמונות צולמו ב-1938 ע"י יונס רודולף.  תוויות: דרום העיר
| TLV-BKK 17.9.07
גבעת היל
שכונת מגורים ותיקה על גבעה סמוך לנחל הירקון בצפון הישן של תל אביב, בין הרחובות יהושע בן נון, שמעון התרסי ויוחנן הורקנוס. במרכז הגבעה כיכר וגן קטן ובו מערת קבורה עתיקה מתקופת מלכי בית יהודה ועמוד זיכרון למבצע צליחת הירקון על ידי הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה. הכיכר נקראת על שם מפקד המבצע, הגנרל היל. עמוד הזיכרון הינו אחד משלושה שהוצבו במקומות בו צלחו הכוחות הבריטים את הירקון. שני אתרי הצליחה האחרים הם תל כודאדי בשפך הירקון ואתר עשר תחנות ליד איצטדיון רמת גן (ליד צומת הרחובות בן גוריון ואבא הלל ). אתרי זכרון אלה נבנו באמצעות עמודי שיש שנלקחו מחורבות אפולוניה (ויש הטוענים שנלקחו מאשקלון או קיסריה). שטח השכונה עבר לידיים יהודיות לאחר שהעירייה רכשה בשנת 1923 את כרם אלונזי (כיום, סמטת אגריפס הסמוכה) אולם בנייתה החלה שנים רבות מאוחר יותר. 
תוויות: הצפון הישן
| TLV-BKK 17.9.07
16/09/2007
 שיבת ציוןשכונה קטנה שנבנתה לפני קום המדינה באזור התחנה המרכזית החדשה של היום. חלקה הדרומי של התחנה, לצד רחוב סלמה, חצה את השכונה לשניים. הצד המערבי של השכונה (בתמונה) נבנה בבניה נמוכה צפופה סביב סמטת עמיר שנעלמה עם הריסת הבתים, במשולש שבין דרך סלמה ושדרת השלכת. מאזור בנוי זה נותרו במקום שני בתים. החלק המזרחי של השכונה הינו כיום מגרש חניה רחב ידיים למיניבוסים בפינת דרך סלמה ורחוב צמח דוד. מחלק זה של השכונה כמעט לא נותר דבר, לבד מבית אחד שבעליו סירב להתפנות. מול אותו הבית, ניתן לראות את הריסות מבנה הקשתות הערבי ששימש שוק אזורי.  תוויות: נווה שאנן, שפירא
| TLV-BKK 16.9.07
09/09/2007
שכונת הקווקזים (א)  שכונת צריפים שהיתה בנוייה לצד שדרות הר ציון (שנקראו אז רחוב ירושלים), בסוף רח' הגדוד העברי וסביב מבנה בית הספר העממי ביאליק שנהרס  ב-2005 לטובת הגן הקווקזי בפינת הרחובות הר ציון ולוינסקי. במקום בית הכנסת הישן של השכונה שהיה ממוקם במרכז שדרת הר ציון ומנע את הרחבתה במשך שנים  רבות, נבנה לצד השדרה בית הכנסת של היהודים ההרריים, יוצאי דגאסטן שבהרי הקווקז. באחד הצריפים בשכונה גרו יחד אבא אחימאיר ואברהם סטבסקי, מראשי ברית הבריונים שהואשמו ברצח חיים ארלוזרוב - פרשה שטילטלה את הישוב העברי בתחילת שנות השלושים. שופטי סטבסקי אף ביקרו בצריף במסגרת המשפט שהתנהל. בתמונה הראשונה, מבט כללי על השכונה. בתמונה השניה, צריף וחצר אופיינים. ובתמונה השלישית, בית הספר ביאליק בזמן בנייתו. התמונות משנת 1935.
בשכונה פעלה קבוצת הכדורגל הררי תל אביב. רובה של השכונה פונה לטובת הרחבת התחנה המרכזית (הישנה) והוספת רציפים לתחנה בסוף שנות החמישים בשטח שהוא כיום המשכו של רחוב הגדוד העברי מזרחה משדרות הר ציון . בתמונה האחרונה אפשר לראות את רציף הר-ציון (כך נקראו הרציפים שנוספו בז'ארגון נהגי האוטובוסים) בתחילת שנות השישים. 
תוויות: נווה שאנן, צריפים
| TLV-BKK 9.9.07
שכונת הקווקזים (ב)
שכונה קטנה ומסורתית של יוצאי הקווקז, בדרומה של שכונת יד אליהו, באזור רחוב נגבה. נחשבת בעשור האחרון כמעוז של תנועת ש"ס. בשכונה בתים דו משפחתיים צמודי קרקע לצד שיכונים. השכונה הוקמה בסוף שנות החמישים כאשר תושביה פונו מצריפי שכונת הקווקזים (ליד התחנה המרכזית הישנה), לאחר שאגד חשקה בקרקע לטובת הוספת רציפים לתחנה. תוויות: יד אליהו
| TLV-BKK 9.9.07
 גבעת נער
שכונה קטנה של בתים צמודי קרקע בני קומה אחת על קרקע שנרכשה ע"י סלוואדור נער שחילק ומכר אותה למשתכנים. יו"ר הועד בשנותיה הראשונות היה שמואל דב חיים קריס. השכונה נמצאית בקצה רחוב הקונגרס וכוללת את הרחובות בית קציר, בית גוברין ושדרות השלכת. חלק מהשכונה נהרס בשנות השישים לטובת בניית תחנת האוטובוסים ברחוב לוינסקי. בשנים האחרונות הפכה השכונה ליעד מועדף למשקיעים החולמים על עתיד טוב יותר שיכלול איחוד חלקות ומאות אחוזי בנייה לטובת בניית מגדלים. בינתיים, הבתים הקטנים משמשים בעיקר למגורי עובדים זרים, כשברקע, רציפי קומות שש ושבע של תחנת האוטובוסים הגדולה בעולם.  תוויות: נווה שאנן, שפירא
| TLV-BKK 9.9.07
 שכונת רוזנשטיין
לפי האתר של יעקב מרקל, שיכון שנבנה ב-1945 מיד לאחר מלחמת העולם השנייה בין נחלת-יצחק וקריית-יוסף לגבעת-רמב"ם, בשטח שהיו בו שדות ופרדסים ערביים ושהיה יעד לטיולים אסורים של ילדי נחלת-יצחק. השיכון נוסד על ידי מיכאל לנדאו (בתמונה), מראשי העלייה מרומניה וממייסדי המפלגה הפרוגרסיבית. ראשוני התושבים היו בעיקר עולים חדשים וחלק ניכר מילדי השכונה הצטרפו לבית-הספר אילון בנחלת-יצחק. תוויות: מזרח העיר
| TLV-BKK 9.9.07
שכונת העובד 
שכונת פועלים קטנה שנבנתה תחילה כשכונת צריפים. ממוקמת דרומית לשכונת שיבת ציון ולדרך סלמה, באזור סמטת עובד ורחוב חזקיהו המלך של היום. כשכונת ספר יהודית וכחלק מקו התפר סבלו התושבים בימיה הראשונים של מלחמת העצמאות. במקום בו מתעקלת סמטת עובד נשתמר צריף מימיה הראשונים של השכונה. תוויות: צריפים, שפירא
| TLV-BKK 9.9.07
בתי סלוניקי 
כינוי לשורה של בתים בסביבת הרחובות קמואל ורוני בשכונת התקווה, שנבנו בסוף שנות השלושים לטובת סבלים ועובדי נמל נמל תל אביב, יוצאי העיר סלוניקי, יוון. הבתים נצבעו לבן וסגנון הבנייה המקורי הזכיר את עיר מוצאם של התושבים. בתמונה נראים סבלים בנמל תל אביב.  תוויות: התקווה
| TLV-BKK 9.9.07
02/09/2007
 סביל אבו נבוט
אזור פרדסים ובו מספר בתים מיושבים שהתקיים עד למלחמת העצמאות סביב מבנה רהט (סביל) מסוגנן ובעל כיפות. הרהט הינו המבנה המוסלמי המרשים ביותר ביפו ששרד בשלמותו והוא נמצא על אם הדרך ההסטורית  לירושלים (דרך בן צבי של ימינו). בתמונה השניה נראה הרהט בצילום שנעשה בראשית המאה העשרים על ידי אחד מצלמי האמריקן קולוני בירושלים.  תוויות: אבו כביר, ערבים
| TLV-BKK 2.9.07
מרכז בעלי מלאכה הוקמה בשנים 1912-1913 ונקראת בתחילת דרכה מחניים. מייסדי השכונה התאגדו עוד קודם בעזרת מנחם שיינקין שעל שמו נקרא הרחוב הראשי בשכונה. השכונה הצטרפה לתל אביב בשנת 1923 ושמות רחובותיה קשורים בד"כ בעבודה. כמו רחוב יוחנן הסנדלר (חכם שהיה בעל מלאכה), רחוב העבודה, גינת המלאכה (שמה המקורי של גינת שיינקין) והיכל המלאכה (שמו המקורי של בית הכנסת בפינת הרחובות יוחנן הסנדלר ומרכז בעלי מלאכה). באמצע שנות השמונים, באמצעות שורה של מיזמי תרבות: עדלאידע, מגזין אמנות, בתי קפה וגלריות אמנות, חזר רחוב שיינקין והשכונה כולה למרכז התודעה הציבורית . בתמונות, רחוב שיינקין בתחילת שנות השלושים.. בשנות השמונים טבעו אנשי הצוות לתכנון מרכז העיר בראשות הפרופסור אדם מזור, את המושג "לב העיר" לאזור זה, בעוד ששם זה מתייחס לאזור אחר (כיכר המלך אלברט, קרל נטר ובצלאל יפה) שגם נכלל בפרוייקט.  תוויות: לב העיר, מרכז העיר
| TLV-BKK 2.9.07
31/08/2007
 מכבי החדשה
בעקבות שריפה שכילתה חלקים משכונת מכבי הישנה, עברו חלק מתושביה בשנת 1948 ובנו את בתיהם לצידי דרך ההגנה וברח' האקליפטוס. עם התרחבות השכונה מזרחה, היא "התחברה" עם שכונת התקווה לכדי רצף אחד. השכונה הוקמה ביוזמת מיכאל מאיר נאמן (בתמונה), איש בית"ר. בנו הוא עורך הדין ויזם הנדל"ן אברהם (אייבי) נאמן.  תוויות: התקווה
| TLV-BKK 31.8.07
גבעת משה
שתי שכונות (גבעת משה א' וגבעת משה ב') ממזרח לשכונת שפירא ודרומית לדרך סלמה. נבנו על ידי היזמים משה קרסו ומשה מטלון. ממוקמות על רכס כורכר נישא המשקיף על גוש דן מזרחה, באזור שכונת שפירא. בית הכנסת השכונתי אהל יוסף (בנוסח ספרד) נמצא בסמטת ראב"ד 8. עפ"י עדות יהודה גבאי, במקום היה כפר ערבי קטן  שמרבית בתיו נרכשו על ידי יהודים עוד טרם מלחמת העצמאות. את שרידי בתי הבאר שהיו במקום (מס' מבנים, רהט ושער מונומנטלי) ניתן לראות גם כיום לצד חלקו הצפוני של רחוב ישראל מסלנט. ראשונה נבנתה גבעת משה א' (הרחובות ראב"ד ודה מודינה) ולאחריה, גבעת משה ב' (הרחובות רלב"ג וחסידי קרשקש). בראשית ימיהן היו לשכונות אופי עדתי מובהק והשפה המדוברת בהן היתה לאדינו. כאן מסופר כי משה ומוסא רכשו שטחים רבים בדרום העיר, ליד שכונת שפירא של היום, וקראו להם גבעת משה א, גבעת משה ב, ירים משה, רמת משה, גן משה ועוד. כולם על שם משה קרסו ומשה מטלון. בתמונה השניה נראים שרידי ביארה (בית באר ובריכת אגירה בין הרחובות טורי זהב ומורה נבוכים, בקרבת בתי השכונה). המודעה הלקוחה ממדריך תוצרת ארץ ישראל 1947 (מתוך אוסף משפחת האוזר) מאזכרת את בית העסק נ. שניאורסון ובנו בגבעת משה.
תוויות: ביארה, שפירא
| TLV-BKK 31.8.07
|
.JPG)
.JPG)
.JPG)
